"תפתחו לי, בבקשה, אני לא מסוגלת לנשום," אני נצמדת אל הדלת הקרה. אני יודעת שצבעה לבן בדיוק כמו צבע הארון והשולחן שלי, אך הכל שחור סביבי, מלבד פס אור דק שנכנס דרך החריץ הצמוד לרצפת הפרקט, האפלה שולטת בחדרי.
" למה אתם עושים לי את זה?" אני יודעת שהם שונאים אותי. אדם אוהב לא היה מעולל את זה לילד שלו. המפלצות מתקרבות, אני מרגישה את הצמרמורת המוכרת עוברת בגלים לאורך גבי. הם כאן, מאחוריי. אני דופקת על הדלת שוב ושוב בכל כוחי, מתעלמת מהכאב העמום שמתפשט באגרופיי, מתחושת הנפיחות הפועמת, מהסימנים הכחולים שיופיעו שם בבוקר. שיערותיי סומרות כשהם נוגעים בי, חודרים לתוך גופי.
"לא!" אני צורחת בכל גרוני ופוקחת את עיניי. הכל שחור סביבי בדיוק כמו בחלום שהייתי כלואה בו הרגע. לוקח לי כמה שניות להבין שהפעם אני כלואה גם פיזית. האור נדלק. אלוהים לא, לא שוב.
"לא התעלפתי הפעם. ישנתי, חלמתי חלום. אני לא יכולה לשלוט בחלומות שלי," אני מתרצת ומתפתלת במקומי כמו עכבר שנלכד במלכודת דבק. לא יכולה עוד לספוג את העונשים שלו. אין מקום בגופי שהוא לא נגע בו, לא פגע בו. החדר שקט, אני מפסיקה לנשום בניסיון לשמוע את צליל פסיעותיו , לדעת עד כמה הוא קרוב אליי. או אולי מתוך ההרגל, של ריחו המבחיל שתוקף אותי עוד לפני שאני רואה את פניו.
"לא באתי להעניש אותך הפעם. באתי לדבר." קולו מרוחק. שרירי נותרים מתוחים, כמו כלב ציד רגע לפני זינוק, רק שלי אין לאן לזנק.
"על מה חלמת?"
אני שותקת. לספר לו? הוא יעניש אותי כי חלמתי על החושך. אני מביטה אינטואיטיבית אל השולחן שבאביזריו הוא טרם השתמש. תוהה אם להסתכן או להמציא משהו בנאלי.
"חלמתי שאריה רודף אחרי."
קול חבטה רמה מקפיץ את לבי, הוא מתנגש על קירות בית החזה שלי, ואני מייחלת שידמם החוצה כדי שהסיוט הזה יגיע אל סיומו.
"את באמת חושבת שתשקרי לי!" הוא צועק. לא הייתה תשובה נכונה. הוא יעניש אותי בכל מקרה. אני מנסה להרגיע את עצמי, רק שמשיגה את התגובה ההפוכה.
"על מה חלמת?" צעקתו מהדהדת בחדר.
"על החדר שלי בבית הוריי. נעלו אותי בחושך."
"זה יותר טוב." קולו רך יותר. לפעמים אני מדמה את גרונו לקרח. פעם קופא וחד ובאחרת מפשיר ונוזל כמו מי נהר. גופי למד לזהות את השינויים, להתכווץ כשהקור נוגע בו ולהשתחרר כמו במקלחת מים חמה. בדיוק כמו זו עליה אני חולמת מאז שאני כאן.
"הם נעלו אותך כמוני?"
"לא. אתה קשרת אותי. אתה מעניש אותי. אתה מתעלל בי. הם רק חיפשו דרך לעזור לי." אני לא מוכנה שישווה את עצמו להורים שלי, יודעת שההתחצפות שלי תעלה לי ביוקר.
YOU ARE READING
הפחד מחושך (סיפור מלא)
General Fictionאווה תמיד פחדה מחושך. אך היא מגלה שהאור מפחיד לא פחות. כלואה לחסדיו של משוגע, היא לומדת להתמודד. האם ישחרר אותה? ממנו? מעצמה? מפחדיה? הפחד מחושך הוא מותחן אפל, בעל גוונים ארוטיים בן חמישה פרקים. פרק יעלה אחת לשבוע בימי שישי/שבת.
