צ'אנגקיון בדק את הכתובת בטלפון שלו פעם אחת אחרונה לפני שהחזיר את המכשיר חזרה לכיסו. הוא הכניס פנימה נשימה עמוקה, בלתי יציבה, מנסה להאט את קצב ליבו. האוויר הקר הפך את האווירה דחוסה יותר, לכאורה, דבר שרק גרם לנער לרעוד בחרדה.
הוא כבר עמד כאן; הוא לא יכל להסתובב עכשיו, אז, הוא דפק.
הוא חיכה כמה שניות לפני שהדלת נפתחה, חושפת אישה מבוגרת עם קמטים סביב עיניה, וזוויות שפתייה מתמתחות לחיוך.
במהירות, הוא כחכח בגרונו, ממשש את שרוולי מעילו, "הי, אני לים צ'אנגקיון, תהיתי אם קיהיון בבית?"
הוא חייך- מנסה להראות שהוא חברותי ואמין מספיק בשביל שאמא של קיהיון תיתן לו להיכנס לבית. הוא צפה כששפתיה התעוותו; עיניה התרככו, כמעט כאילו הן זהרו.
"נעים להכיר אותך, צ'אנגקיון." היא פתחה את הדלת לרווחה, "קיהיון בחדר שלו, כנס פנימה."
לאחר הצגה עצמית מביכה, צ'אנגקיון עמד עכשיו בסלון, מדבר עם גברת יו, שהייתה למעשה חביבה מאוד. היא הסבירה שלמעשה היא פשוט עייפה ולחוצה בגלל שהבן שלה לא עזב את הבית במשך יותר משבוע. היא הסבירה שקיהיון המשיך להגיד שהוא 'לא רוצה לעזוב את החמימות של החדר של עצמו' והיא לא יכלה לעשות שום דבר בכדי לגרום לילד ללכת לבית הספר.
צ'אנגקיון התעמת גם עם השאלה: 'אז... אתה הוא?'. ברגע שהיא פירטה מי בדיוק 'הוא' היה, הכל נעשה הגיוני, והם ניהלו שיחה קצרה לגבי כל המצב.
וצ'אנגקיון - מתוך כל האנשים שהוא באמת רצה לספר להם את זה (קיהיון) - אמר לגברת יו שכן, הוא מרגיש כך לגבי בנה.
אף על פי כן, אחרי השיחה הקצרה, המביכה מעט, צ'אנגקיון מצא את עצמו עולה במדרגות, הולך במסדרון שלא היה מוכר לו, עומד לדפוק על דלת חדר השינה של האדם מאחורי כל אותן הודעות חמודות שגרמו לו להיות מאושר באמת.
להגיד שהוא היה לחוץ היה חד משמעית המעטה- הוא כבר יכל להרגיש את נשמתו מעקצצת כשהוא הרים את ידו, ולפתע, אין שום דרך שהוא יוכל לסגת עכשיו.
הוא דפק על הדלת.
צ'אנגקיון הכניס פנימה נשימה עמוקה נוספת, מכין את עצמו לכל סוג של תוצאה.
הוא ידע שהוא לא אמור לעשות את זה; הנער בעל השיער הוורוד צריך להיות זה שמנחם אותו; אומר לו באופן אישי, לא להפך. בכל זאת, אחרי שבוע, צ'אנגקיון לא יכל להתמודד יותר עם השתיקה, אז הוא החליט לקחת את הצעד הראשון.
בתקווה שהכל יסתדר בדרך כלשהי. בתקווה שקיהיון יפסיק להתעלם ממנו.
שניות עברו, אולי אפילו דקה, ועדיין אין תגובה לדפיקה על הדלת. הוא נעשה אפילו יותר מודאג ומפוחד מדוע למה השני לא ענה.
YOU ARE READING
Send ; Changki
Fanfiction"Who is this?" "מי זה?" --------------------------------------- הפאנפיק הוא על קיהיון וצ'אנגקיון (I.M) מ-Monsta X הפאנפיק לא שייך לי, אני רק המתרגםת. כל הקרדיט לכותבת (המוכשרת) הולך לknkverse
