ג׳ראלדין

פרק 4

״היי ג׳ראלדי-״ ריידר פתח, אך אחותו מיהרה להוביל את חברתה על פניו. ״אנחנו הולכות לחדר שלי, ביי ריי!״ פרנקי צעקה תוך כדי ריצה במעלה המדרגות, והוא שמע את הדלת נטרקת כמה שניות מאוחר יותר.

הוא נשף ברוגז. זה מה שקרה בכל אחת מהפעמים בהן ניסה לפתוח בשיחה עם ג׳ראלדין בשבוע האחרון.

מאז אותו היום בו ראו ביחד את הסדרה, התנהגותה של פרנקי השתנתה. היא התעצבנה עליו בקלות, שלחה מבטים מזהירים ווידאה שלג׳ראלדין ולו לא יהיו הזדמנויות לדבר בכלל, ובמיוחד לא לבד. בכל פעם שריידר ניסה לפתוח בשיחה עם חברתה, פרנקי המציאה תירוץ שונה לדברים שהן קבעו לעשות ביחד. הן הסתגרו בחדרה של אחותו יותר מתמיד, וריידר החל להתעצבן.

הוא לא הבין למה אחותו מקנאה כל כך. אז מה אם הם ייצאו? הם לא עומדים לנטוש אותה. הוא היה בטוח שהיא ידעה שהם לא אנשים כאלה. הם לא יהיו מהזוגות שמתנשקים בכל מקום ובכל זמן ומנצלים כל הזדמנות להתכרבל. במיוחד ג׳ראלדין - הוא לא חשב שהיא היתה מסכימה אפילו להחזיק ידיים מול אדם אחר, שלא לדבר על להתנשק. אז מה כל כך הפריע לה?

הוא נאנח, כפי שעשה יותר בתקופה האחרונה מאשר בכל חייו, והחליט להמשיך לצפות בסדרה. אולי אחר כך, כשאחותו המעצבנת לא תשים לב, הוא יוכל להחליף כמה מילים עם ג׳ראלדין. ואיזה תירוץ טוב יותר יש מאשר אהבה לסדרה משותפת?

הוא צפה בכמה פרקים, דיבר עם חבריו ואפילו הכין את שיעורי הבית שלו, אך הבנות עדיין לא יצאו מחדרה של פרנצ׳סקה. בזמן ששיחק משחק וידאו אלים כנגד שחקן אחר, ג׳ראלדין ירדה למטה. הוא עצר את המשחק, מבלי שיהיה לו אכפת אם ייפסל (ובהתחשב ביצר התחרותיות שלו, פעולה זו בלבד הוכיחה את אהבתו אליה) ועקב אחריה למטבח. היא לקחה כוס מים ושתתה, לא שמה לב שהוא מאחוריה.

״היי ג׳ר,״ הוא קרא לה בשם החיבה בו השתמש לעיתים.

היא קפצה במקומה בבהלה ומעט מים נשפכו עליה. היא קיללה והחלה לנקות את בגדיה, שולחת לריידר חיוך מתנצל. הוא חייך אליה בחזרה, וחשב לעצמו על כמה שהחיוך שלה חמוד. הוא האיר את פניה וגרם לה להיראות לא אנושית כמעט ביופיה.

״היי ריי,״ היא החזירה בכינוי שגרם לבטנו להתהפך ולצמרמורות לעבור בגופו. הוא ניסה שלא להראות לה את ההשפעה שלה על גופו. מספיק גרוע שזה קרה, הוא לא היה צריך שעוד מישהו יידע על זה.

״אז, סיימתי את העונה הראשונה, ורציתי לשאול אותך - תרצי לבוא איזה יום ולהתחיל לראות איתי את השניה?״ הוא שאל אותה בנונשלנטיות מעושה. מבפנים, הוא היה חרד לתשובה שלילית.

״אני-״ היא פתחה, אך קול צעדים משך את תשומת ליבם של שניהם.

״ג׳ראלדין! באתי לחפש אותך, כי לקח לך הרבה זמן. בואי, אני רוצה להראות לך משהו!״ פרנקי קפצה מולם פתאום.