גצעעיגיגעדחיגגיחג-אלכסנדר!!!!

999 88 21
                                    

מפה לשם מגנוס ואלק הגיעו להוואי.
לאלק היו חרדות רצניות מהמטוס, מגנוס עוד לא התאושש מאחיזתו של אלק בידו בלחץ אטומי והוא חשש ששבר כמה עצמות. פעם הבאה הם יוותרו על חווית הטיסה.
כל מה שמגנוס יכל לעשות ברגע זה היה לתמוך באלק במלון "בלק ממבא למכשפים" המפואר ביותר שיכל להרשות לעצמו ותפח על גבו של אלק בזמן שהקיא את כל קוראסונים שטחן (אגב עכשיו אני אוכלת קוראסונים) בגוש דביק ומגעיל אחד.
מגנוס ניסה להתעלם מהצחנה של אלק. "יהיה...יותר טוב." ניסה להביא תמיכה מינימלית. כעבור מספר דקות התאוששות אלק חזר לעצמו. "אתה יודע אפשר לשאר במזנון ולא ללכת..." הציע מגנוס.
"לא!!!! אני. רוצה. דולפינים." צווח אלק. מגנוס היה המום מעט מחדות רצונו אך נשאר אדיש.
"כצונך." מגנוס העדיף את המזנון.

ברגע שהם הגיעו לחוף דולפנים מגנוס חשב שאלק עמוד להתעלף. הוא החוויר, רעד והזיע. זה היה מלחיץ מכיוון שעובדה שהיה חום אלוהי בחוץ. "אלק!"
"מ-מ-ה?" אלק גמגם ולא נראה מרוכז, הוא רק סרק את השטח ללא הפסקה.
"למה אתה נראה מת." מגנוס אחז באלק ונעץ בו מבט יוקד כדי שסוף סוף יסתכל עליו.
אלק שתק.
"אנחנו בחוף דולפינים בוא נלך לקחת ציוד שחיה." מגנוס רצה כבר לסיים עם זה, לא היה לו שמץ של מושג מה עובר על אלק והוא קיווה שזה מה שירגיע אותו מהטיסה שלהם. הוא אחז בידו של אלק ומשך אותו לכיוון חנות הציוד הימי.
"מגנוס!" אלק משך את שניהם אחורה.
מגנוס המשיך להתקדם ולמשוך את אלק אחריו.
"אני. לא. יכול. לעשות. את. זה!" צרח אלק.
זה גרם למגנוס לעצור ולהסתובב לכיוונו של אלק. "אני מקשיב".
"אני..."
כן...?"
"לא יודע לשחות".
"גצעעיגיגעדחיגגיחג-אלכסנדר!!!!" מגנוס רצה לחנוק מישהו מאוד ספציפי עם אצות.
"אולי יש עוד משהו שאתה רוצה לספר לי?!"
"טוב... אני גם מפחד מדולפינים."

מאלק והדולפינים//MALEC HebrewWhere stories live. Discover now