teach me how to love

-פרק 13-

אורי לא הסכימה לדבר איתי עד שאני לא אכתוב/אעלה פרק!!

אורי אני שונאת אותך זה -א

ואין לי זמן ללמוד למגן במחשבים בגללך 😭 זה -ב

תהנו ❤️❤️😘

-נקודת המבט של מלודי-

חולצת את נעליי כאשר מגיעים לשטח חול,

מחזיקה את נעלי העקב הגבוהות בידי הימינית, כאשר ג׳סטין אוחז בידי השמאלית.

הולכת מעט, מחככת את רגליי עם החול, רוח הים מעיפה את שיערי, שיערי מסתבך,

מרימה בעזרת גומייה פשוטה את שיערי, וג׳סטין מתנדב לאסוף אותו.

״עוד ליפוף אחד״ לוחז לאוזניי,

מתהלכים בחוף שוב,

מרגישה שוב את ניתוק ידו של ג׳סטין מידי,

״בואי״ לוחש לי,

הוא מחבק אותי, כך שנוצר מצב שהוא מחבק אותי מאחורה ושנינו הולכים כך.

זורקים את נעלינו בחול,

אך נעצרים לאחר כמה שניות לשמע קולות בכי.

״היי מה קרה?״ רואה ילדה קטנה בוכייה.

״איב..דתי.. את .. אמא..״ מגמגמת ופורצת שוב בבכי.

-נקודת המבט של ג׳סטין-

מסתכל כיצד מלודי ניגשת לילדה הקטנה,

היא הייתה מוכרת לי מדי.

החושך לא הקל עליי בחיפוש פרצוף הילדה בזכרוני.

ניגש לילדה הקטנה, מתיישב על החול הרך והקר.

״קדימה שבי, אנחנו לא נפגע בך.״ אומר ומושיב אותה על רגלי הימינית.

הקשת הורודה עם הפרח שעל ראשה נפלה מעט, מלודי מתיישבת על ידי,

מדברת אל הילדה, ומרימה את הקשת על ראשה.

חיוך מתנוסס על פרצופה של הילדה,

איני מקשיב לשיחה בין השתיים.

אני נהנה מאוויר הים.

מזה שהצלחתי לחבק את מלודי, לגעת בה.

״אמנדה? איפה את ילדה שליי?״ זעקות של יאוש נשמעו לעבר החוף,

אז כך קוראים לילדה- אמנדה לי.

היא בת 5, והיא גרה פה קרוב לחוף.

אמנדה קמה במהירות מרגליי, ראשה של מלודי היה על כתפי, היא עייפה.

אני צריך להחזיר אותה הביתה.

אבל אני רוצה להינות מהזמן הזה עוד.

ניתן להקפיא את הזמן?

הלוואי.

״תודה רבה שהייתם איתה, אני כמעט השתגעתי!״ מודה האמא,

מחבקים את אמנדה, והיא נושקת ללחיינו,

״היא כל כך חמודה״ אומרת מלודי,

״אלוהים!״ אומר,

נזכר מהיכן הילדה מוכרת לי!

״מה?״ מסיטה את מבטה לעברי,

״היא בגן עם ג׳זי! ידעתי! אני גאון!״ מתחיל לרקוד,

צחוקה של מלודי נשמע ברקע,

הצחוק שלה- דבר שלא שמעתי המון זמן.

התגעגעתי אליו.

נכנסים אל הרכב, מנקים את הרגליים,

הבייבי שלי לא תתלכלך.

״אז ..״ מלודי מתחילה לדבר,

״נהנת ?״ שואל מסתכל אל הכביש,

אל תעשן. אל תעשן.

הצורך שלי לעשן גבר .

יותר מדי.

״כן, אבל עדיין לא סלחתי לך מר ביבר היקר.״ מצחקקת מעט,

מוציא מהקופסא סיגריה אחת,

״אל תגיד לי שאתה מעשן״ היא מסיטה את מבטה לעבר החלון, מאוכזבת.

״אני לא, אני.. רוצה לזרוק את זה״ משקר.

״אל תשקר לי״ שיט. היא תפסה אותי.

״היה לי ממש כיף״ אומר,

מתקרב צעד אחד לעברה,

ועוד אחד,

היא מתקרבת גם.

מרכין את ראשי לעברה.

-נקודת המבט של מלודי-

מרכינים ראשים,

רציתי שוב את טעם שפתיו, כמו פעם.

כמעט לפני ששפתותינו נוגעות אחת בשנייה-

״מלודי! קדימה מאוחר!- אלוהים אני מפריעה!״ היא צווחת,

לעזאזל איתך ג׳יימי.

״מצטערת״ אומרת ופונה במהירות אל הבית,

פניי סמוקות,

מסתכלת על ג׳סטין שנועץ את מבטו בי.

אלוהים אדירים!

מנופפת בעדינות עם ידי,

בזמן שהוא קורץ אליי בפעם האחרונה, ונכנס למכוניתו,

צובר מהירות- ונוסע.

״קדימה פרטים עכשיו!!״ ג׳יימי עם קופסאת הפופקורן,

״תעזבי אותי משוגעת!!״ צווחת לעברה ורצה לחדר,

מריצה את הערב הזה בראשי.

את הכמעט-נשיקה,

מה היה קורה אם היא הייתה מתרחשת?

נרדמת במחשבות על כך..