טוב לפני שאני מתחילה לכתוב או משהו, אני רוצה כל כך להודות לכן! שאתן מעוררות בי את הקטע של הכתיבה, שאתן אוהבות , וכמובן לכבוד ה-10000 פלוס 300 אני אנסה לעשות פרק יפההה!!
אז אני לא אעשה את מה שרציתי לעשות, אז אני אעשה פרק קצר, כי אני אשאיר אתכן מופתעות, וגם כי אני הרוגה אחרי 4 שעות של בגרות- וקיבלתי 80 אז זהו. וכן זה גרוע בשבילי, כי כל השנה עמדתי על 90.
תהנו ❤️❤️❤️
-נקודת המבט של מלודי-
לאחר המון פטפוטים מצידה של אמא, ג׳סטין וכמובן אני, קמנו לארוחת הערב.
שאני הכנתי- כמובן.
מגישה, צלחת צלחת, ג׳סטין כהרגלו אוהב את האוכל שלי, אז הוא מכין לעצמו 2 מנות, הזכרתי שהוא עצלן?
״אז ג׳סטין-״ אמא פותחת את פיה לאחר שסיימה את ארוחתה,
״מה אתה חושב על הבת שלי?״ מסתכלת עליי בחיוך, בעוד אני רואה את עצמי נבוכה בצבע אדום בוהק.
ג׳סטין מסתכל עליי, ומגיב מיד-
״הבת שלך? אני מאוהב בה.״ אומר ואני מחייכת אליו,
לא רציתי לנשק אותו על יד אימי- לא ליצור אי נעימות.
״ביי בייבי, נתראה מחר״ מנשק אותי על מפתן הדלת וסוגר את הדלת.
אלוהים זה נגמר, היא עשתה לי יותר מדי בושות.
אהי בטוחה שהיא שמה לכמות הנכבדת של הקעקועים של ג׳סטין, במיוחד שהוא לובש את הטי-שירט הלבנה שלו, שמבליטה לו את הקוביות, ואת הקעקועים.
בידו השמאלית יש לו שרוול, בעוד בידו הימנית יש לו התחלה של שרוול חדש.
לאחר שנהיינו זוג, ג׳סטין רצה להוכיח לי שהוא שלי, אני שלו- וכמובן קעקע את הפרצוף שלי על ידו.
אני לא רואה בזה סימן כל שהוא, רק רואה עד כמה הוא סבל בשבילי- מספיק ״אווו״ בשביל כל החיים.
״את לא יוצאת איתו יותר״ אמא אומרת מהסלון.
מה? רק לפני שנייה היא אהבה אותו, היא דיברה איתו על הכל, החיים שלו, העתיד. מה?
״את עושה צחוק?״ שואלת אותה,
״ממש לא, ניסיתי לא לעשות לך פדיחות, אבל תראי, הכמות של הקעקועים, הוא קעקע את הפרצוף שלך!״ חורקת את שיניה לכיווני,
״כן אמא! כדי להראות שהוא אוהב אותי! קעקועים עדיפים על שתיינים לא?!״ יורקת.
אמא מתקרבת אליי,
מבטה ארסי.
סימון של ידה מוטבע על לחיי,
ידה שורפת. אך זה לא מזיז לי.
הלחי שלי אדומה, יותר מדי.
מפי יורקת טיפות אחדות של דם.
״תצאי מפה״ צווחת עליה.
היא בבית *שלי*, מכה *אותי*, ויורדת על חבר *שלי*.
היא הגזימה. היא מגזימה. היא שופטת על פי מראהו החיצוני,
אם היינו שופטים על פי מראה חיצוני בלבד-
אמא שלי לא הייתה יוצאת עם אבי.
אמא שלי הייתה עדיין זנוחה ברחוב.
אני וג׳סטין לא היינו יוצאים.
ועוד מקרים.
״מה?״ היא שואלת.
״לא שמעת מה אמרתי? את לא אמא שלי. מבחינתי את מתה. כמו אבא, התאבדת. להתראות״ מפנה אותה אל הדלת.
היא יוצאת, אני מתיישבת על הספה, רואה את ג׳יימי נכנסת הביתה, היא לא רואה את אמא שלי,
היא שואלת איפה היא נמצאת,
אומרת לה הכל. מההתחלה על הסוף.
מ-א׳ עד ת׳ כמו שנקרא.
לפחות בכמעט 10 חודשים שלא ראיתי אותה, חייתי בטוב.
אך עכשיו, אני סובלת. למה? בגלל אישה.
בגלל אמא שלי.
היא שפטה אותו על המראה החיצוני שלו,
מתחת לכל הקעקועים, ג׳סטין חתיך. אי אפשר להכחיש את זה.
אבל אם קעקועים זה דבר שטוב לו בחיים, מי אני שאעצור אותו?
אני לא אמא שלו, אני רק חברה שלו, אני לא אחנך אותו, אני לא רוצה לרעתו, אני רוצה רק לטובתו.
מי אמר שבן אדם עם קעקועים הוא בן אדם רע?
מי אמר שבן אדם אלכוהוליסט הוא בן אדם רע?
מי אמר שבן אדם שמהמר הוא בן אדם רע?
מי המציא את השטויות האלו?
אולי אם תחפרו עמוק לתוך הלב, תראו שהלב שלו גדול יותר משל בנים ״חלקים״ או בנים ״שלא שותים״ או בנים ״שלא מהמרים״,
מי קיטלג אותם לקטגוריה הזו?
יש דרכים להראות אהבה.
נכון שהדרך הזו מוזרה, אבל היא מסמלת משמעות.
הוא הסביר לי למה אפילו הוא שם את הקעקוע במקום הזה-
״פה תעשה לי את הפרצוף של הדבר הזה״ הוא הסתכל עליי,
״למה שם?״
״אני שמאלי נכון?״
״נכון״
״כל פעם שאני אכתוב, אני אזכר בך, את קרובה לורידים שלי, את קרובה לדם שלי, זה שקשור ללב, זה שמרגיש את מה שהוא מרגיש כשאני איתך, זה למה זה שם״
״אתה מבלף לי על השכל בגלל שלא היה לך מקום אחר?״
הוא שם את ידו על ליבו וידו האחרת העלה למעלה, מסמל לי שהוא נשבע לי,
״נשבע שלא״
חייכתי ונישקתי אותו.
רואה את כאבו על פי כיווץ גבותיו.
אז כן,
איך נדע אושר מהו, אם לא נסבול קצת בחיינו?
YOU ARE READING
teach me how to love
Fanfiction״זאת הפעם הראשונה שזה קורה לי״ מחזיק בידה מושך אותה אליי, קרוב לליבי, זה שפועם פי 5 על ידה. ״מה אתה רוצה ג׳סטין?״ היא מסננת, ובצדק. מי תרצה להיות איתי אחרי שהעברתי אותה את שבעת מדורי הגיהנום? ״אני רוצה להגיד לך דבר אחד״ אומר לבסוף, ״אני אוהב אותך מל...
