teach me how to love

-פשוט תקראו-

אני יודעת שאני שונאת כשעושים את זה אבל אני לא יכולה.
אני לא עומדת בעומס, מבחינת הכל.
מבחינת בגרויות, מבחינת מתכונות, ומבחינת משפחה.
אני מרגישה שהסיפור לא מבטא את מה שאני רוצה, הוא לא יצא לי יפה,
אין לי בעיה לשחזר אותו ולשכתב מההתחלה אבל הכל יהיה שונה.
אני מעדיפה לפתוח אחר, אחר שאני אהיה יותר מרוכזת עליו, אזכור שמות וסיטואציות.
אני מרגישה שהסיפור מזעזע, שפעם אני אומרת- הוא לא שתה/עישן ופה פתאום הוא מעשן ושותה.
כואב לי להרוס את זה, ואני יודעת שאני לא אצליח שוב להגיע לרמה הלייקים הזאת.
זה או שאני מוחקת את הסיפור לגמרי ועושה חדש, משהו אחר, סיטואציה אחרת שכבר תקועה לי בראש (יש לי איזה ארבע סקיצות לסיפורים חדשים ונתקעתי על אחת) או שאני אתן לכן לחכות את החודש וחצי הזה עד שאני אסיים ולהמשיך את הגועל שאני כותבת.
החלטה שלכן..