נ.מ ג׳נקוק
הגעתי לבית ספר, מחשבות על טאהיונג ויוגיום לא עוזבים אותי לרגע אחד, השיחה שלי עם יוגים במגרש לא יוצא לי מהראש.
אולי יוגיום צודק, נפרדתי מטאהיונג ויש לי חבר חדש, אז אני רוצה להראות את האהבה שלנו.
אבל אני רואה איך טאהיונג משתנה מיום ליום, יותר חיוור, יותר רזה, כמעט בלי חיים, כול הזמן הוא בוכה, אני דואג לו.
יוגיום, אני אוהב אותו והוא חבר שלי וראיתי איך הוא ניפגע שאני מזכיר את טאהיונג, אני לא אוהב לראות את יוגיום בוכה, אוף אני לא יודע מה לעשות.
דפקתי את הראש בלוקר ונאנחתי, אני רק בכיתה י״א ואני מרגיש שאני צריך לבחור חתן, לעזאזל החיים קשים ורק התחלתי אותם
״ה...היי קו..קוקי״ כמה שאני מתגעגע לימים שטאהיונג היה קורא לי קוקי.
אבל...רגע, זה כן טאהיונג.
הסתובבתי מהר וראיתי אותו עומד מולי נבוך כולו ׳למה הוא כזה חמוד׳ חייכתי, עמדנו שם בשקט עוד כמה זמן.
יוגיום הגיע משום מקום ופתאום הדביק אותי ללוקרים ונישק אותי נשיקה צרפתית, זרמתי איתו ושכחתי לגמרי מטאהיונג שעומד שם
הכנסתי את הידיים שלי לתוך החולצה שלו וחקרתי את גופו, הוא עבר לצוואר שלי ונישק אותי נשיקות פרפר, אחר כך הוא נישק אותי בשפתיים והתחבקנו.
מאחוריו ראיתי את טאהיונג עומד שם, לגמרי בשוק, דמעות זלגו על פניו והוא ברח, רציתי לרוץ אחריו אבל יוגיום עצר אותי ״בוא לכיתה״
עבר שיעור שלם וטאהיונג לא חזר ״המורה קים אפשר לצאת לשירותים״ המורה קים אישר לי ומהר הלכתי לשירותים.
נכסנתי לשירותים שמעתי מנעול נפתח, מהר הלכתי לכיור וכאילו שטפתי ידיים, טאהיונג יצא משם עם תחבושת על היד וכתמי דם עליהם.
הוא בא לצאת ותפסתי אותו ביד, ניסתי להוריד לו את התחבושת אבל הוא נתן לי סטירה ״אל תיגע בי בחיים״
לא היה אכפת לי מהכאב של הסטירה, לא היה אכפת לי שזה פגע בי, לא היה אכפת לי מכלום, רק מחשהה אחת עברה לי בראש.
טאהיונג אתה לא פוגע בעצמך נכון?
YOU ARE READING
We don't talk anymore/ taekook
Fanfictionג׳נקוק עזב את טאהיונג לטובת קים יוגיום. ג'נקוק לא נפרד מאהבת חייו בלי סיבה, הרי קים טאהיונג היה כל עולמו. אבל עולמו התפרק לחתיכות ביום שטאהיונג בגד בו עם גבר אחר. אך ג'נקוק לא יודע שהכל היה תחסיס כדי להפריד את הזוג המאוהב.
