We don't talk anymore/ taekook

פרק 16

נ.מ טאהיונג
אחרי שבועיים בבית החולים משחררים אותי, מאז שגיליתי את התוכנית של הוסוק אני לא מוכן לדבר איתו יותר, ג׳נקוק ניפרד מיוגיום.
ג׳ימין ויונגי גם הם גילו על התוכנית של הוסוק והם כעסו עליו מאוד, כנראה שהוסוק יעבור בית ספר עוד כמה שבועות.
״טאהיונג אתה מוכן״ ג׳ימין פוצץ לי את בועת המחשבה, הנהנתי בראשי וקמתי מהמיטה באיטיות, ג׳ימין היה איתי במשך השבועיים האלו בבית החולים, ג׳נקוק לא נשאר.
הוא אמר שקשה לו כי נשבר לו הלב פעמיים, אחד שנפרד ממני מהתחלה וקשה לו לראות אותי, שתיים שנשבר לו הלב מיוגיום.
נכנסתי לבית הריק והבודד שלי ״בטוח אתה לא רוצה שאנחנו נשאר?״ ג'ימין ויונגי שאלו אותי, הם מפחדים שאני אפגע בעצמי שוב. אני לא רוצה עכשיו אף אחד, אני צריך קצת זמן לעצמי ולחשוב.
התקלחתי, לבשתי פיג׳מה כחולה עם פסים לבנים ועליתי למיטה, אחרי כמה דקות שמעתי נקישות על החלון, כאילו משהוא זורק אבנים, פתחתי את החלון וראיתי את ג׳נקוק שם מתחת לחלון שלי״אני יכול לעלות?״ רציתי להגיד 'לא' אבל הפה אמר 'כן'.
ג'נקוק ואני עכשיו יושבים על המיטה, יש שקט מביך כזה ״טאהיונג א-״ קטעתי אותו באמצע ״ג׳נקוק למה באת?״ אני לא יכול להסתכל עליו, כואב לי, לא שכחתי את מה שעברתי במשך החצי השנה ״אני רוצה לבקש סליחה...על הכול. שלא האמנתי לך ונפרדתי ממך, שלא שמתי לב אליך כול הזמן שאני ויוגיום התנשקנו. אבל טאה אני אף פעם לא שכחתי אותך, אני תמיד דאגתי לך וניסיתי לראות מה שלומך״ הקול שלו שבור כול כך, יורדות לו כמה דמעות בודדות ״אני מתגעגע אליך כול כך, כול הזמן שראיתי אותך בבית הספר הלב שלי פעם מהר למרות שהיה לי חבר, כול יום התחרטתי ורציתי לחזור אליך, אבל הייתי פגוע כול כך, הייתי טיפש ואדיוט שחשבתי שאתה תבגוד בי, טאהיונג אני אוהב אותך״ הדמעות שלי גם ירדו, אני עדיין לא מבין ״ג׳נקוק אני לא מבין?״
״טאהיונג, אני רוצה לבקש ממך משהוא" הוא לקח נשימה עמוקה והסתכל לי עמוק בעיניים "תרצה לחזור להיות החבר שלי״ אני חולם נכון? תגידו לי שזה לא חלום, אני חיכתי לרגע הזה מלא זמן.
״טאהיונג אז מה אתה אומר?״

״ג׳נקוק אני מצטער, אבל אני צריך לחשוב על זה״