פרק 16

598 7 7
                                    

הרחפת באה ואספה את שנינו , את הנערה ואותי.

הסתכלתי על הנערה שלפני מס' שניות נחלמה נגדי ,

לא בגלל שהיא שונאת אותי בגלל שהיא רצתה לחזור,

להמשיך לחיות, לראות את המשפחה שלה .

היה לי ממש קשה לקבל את זה , את העובדה שמספיק אם הרגתי מישהו אחד,

הרסתי לו את כל המשפחה .

ישר הלכתי לחדר לבן שבו ריפאו אותי , הייתי מחובר לכל מני מכונות ,

החתך בבטן שלי נעלם ממזמן , החתכים בגב שלי גם , הכוויה ברגל נשארה כצלקת קטנה ,

הם ריפאו הכל , ואני יכול ללכת , לאכול לרוץ לעשות ספורט כל מה שאני רוצה , אבל אני ,

לא רוצה כלום . לא רוצה לחיות בכלל !! למה ? מה הטעם ? בן אדם שאהבתי הלך , היחידי , אני לא אמצא אחת כמוהה ,

היא הייתה אחת ויחידה .

הצלחתי להתנתק מכל המכשירים בתקווה שזה יהרוג אותי , אבל הרופא נכנס ואמר לי שהמצב שלי מעולה ,

ושזה טוב שהתנתקתי מכל המכשירים , נו מעולה , איזה עוד דרכים נשארו לי למות בהם ..

"היימיטץ' ! " סטלה חיבקה אותי חזק

"סטלה , זה כל כך כיף לראות אותך ..!"

"היימיטץ' אני כל כך גאה בך !! "

"אל תהיי , היא מתה ! בגללי ! אני גרמתי לזה ! למה הסכמתי לזה בכלל " אמרתי בכעס וזרקתי את הזקט שסטלה נתנה לי ללבוש לראיונות , והדמעות באו מעצמן ,

סטלה חיבקה אותי חזק "אתה שמרת עלייה , עשית את מה שהיית צריך , הקשבת לה , עזרת לה , אפילו נתת לה בונוס אה ?" סטלה ניסתה לעודד אותי

"כן .. " העלתי חיוך קטן סטלה לקחה את שני ידייה ושמה אותם על הפרצוף שלי ומתחה לי את הלחיים ,

ככה שזה ייצר חיוך .. " זה מה שאני רוצה ! ואני בטוחה שגם מה שהיא רוצה !"

היא עודדה אותי ממש , הרגשתי הרבה יותר טוב עם עצמי . 

"היימיטץ' לפני חודשיים היו פה 47 אנשים שהתראיינו ! ואתה היחידי שזכה להתראיין איתי שוב !! מזלך ?!"סיזר אמר בהתרגשות 

"הדבר הכי טוב שיצא לי מזה " אמרתי  וכל הקהל צחק , אבל הם לא יודעים למה התכוונתי .

 "היימיטץ' מה ההרגשה של להיות מנצח ? " 

"אני לא יודע להגדיר , שמחה  על כך שיצאתי בחיים , עצב על זה שנהרסו מיליון משפחות וכעס על כך ש.." התקשתי להמשיך את המשפט , הרגשתי שהדמעות עולות לי והם חנקו אותי .

"זה בסדר היימיטץ' , אתה לא צריך להמשיך , אני מבין אותך , תודה רבה לך ! אני גאה להכריז עלייך כמנצח משחקי הרעב ה50 !" הוא קם מהכיסא וקמתי ישר אחריו .

"היימיטץ'!" רייני קיבל אותי בחיבוק גדול

לא דיברתי פשוט נתתי לו לחבק אותי

"אני יודע מה ההרגשה היימיטץ' , אני יודע מה זה לאבד הכל בבת אחת , אני גאה בך ,

על הדרך שהתמודדת , על מה שעשית , על זה שניסית ! והצלחת ! אני פשוט גאה בך !" הוא אומר את הכל בעוד שהוא מחזק את החיבוק  שלו ומעביר לי מעטפה ליד .

"מה זה ?" אני שואל בסקרנות 

"תפתח את זה אחרי הארוחת ערב .

"היימיטץ' , כל הכבוד , אנחנו גאים בך כל כך ! " אולאריה אומרת במבטא קפיטוליסטי מוגזם .

אכלתי מהכל , מהנזיד עדשים , מצלעות הטלה , מהכל ! לא הפסקתי לאכול וכמובן שחטפתי , היה לי כאבי בטן חזקים ,

גם כי אסור לאכול הרבה אחרי שאכלת קצת , וגם כי הקיבה שלי בהתליכי השתקמות מהחתך .

"אני הולך לחדר אני לא מרגיש טוב .." הלכתי לחדר וישר פתחתי את הפתק .

"היימיטץ' , אני מבינה שאם אתה קורא את הפתק הזה אתה ניצחת ,

אני גאה בך , אני ידעתי שזה מה שיקרה , שאתה תנצח ,

ראיתי את היכולות שלך , את החוזק שלך , את הנחישות שיש לך 

ואני לא יודעת אם אמרתי או לא אמרתי לך שאני אוהבת אותך ,

ואני אמשיך לאהוב אותך , כשאתה קורא את הפתק הזה רק רציתי לומר לך

שזה מגיע לך לנצח , ואני מאחלת שתזכה לחיים מלאים , מלאים בבשורות טובות ,

ושיהיה לך מישהי שתאהב אותך בדיוק כמו שאני אוהבת

שלך ,

מייזלי" 

סיפורו של היימיטץ' (משחקי הרעב)Where stories live. Discover now