** סליחה שלא פרסמתי פרק מלא זמן פשוט הייתי בחול בלי מחשב **
"למה ?" שאלתי את אחותה של מייזלי
"כסף " היא אמרה בעצב
"לא היה להם מספיק בשביל להאכיל עוד ילדה .. " הקולשלה נהיה חנוק והדמעות עלו
התקרבתי עליה וחיבקתי אותה " תמשיכי"
היא השעינה את ראשה על כתפי והמשיכה את הסיפור " מייזלי לא רצתה שזה יקרה ..
עד שסוף סוף יש לה אחות ופתאום הכל התנפץ לה בפנים .. היא רבה עם ההורים שלה וברחה מהבית .. ישר אליי
' אני רוצה לגור איתך ' היא אמרה לי .. 'אני לא רוצה שניפרד עוד פעם .. "
"נו .. ומה אמרת לה " שאלתי בסקרנות
"מה אתה חושב ? ברור שלא !!! לא מגיע לה לחיות את החיים שאני חיה . מגיעה לה יותר ממני ..
אז אמרתי לה שנפגש כל יום ליד עץ התרזה ... זה היה מקום המחבוא שלנו .. כל פעם שהיה בא לנו להתנתק מהעולם בנו לשם ואיכשהוא תיד מצאנו אחת את השניה באות באותו זמן .. "
"תאומות מה את רוצה .. " אמרתי
"כן .. אבל לא יודעת .. היינו יודעות מה קורה אחת על השניה מבלי לדבר .. היה לנו קשר יותר מיוחד משל תאומות ..
חיברנו אחת את השניה .. ממש .. ממש כאילו היינו בן אדם אחד .. זה תמיד היה אני והיא מול העולם .. מאז היינו עושות הכל ביחד !! הולכות לבית ספר ביחד צדות ארוחות ערב ביחד הולכות לשוק ביחד .. הכל !! היינו החברות הכי טובות אבל ההורים שלה לא הרשו לי לומר שהיא אחותי .. אז תמיד הוצגנו כחברות .. היא אף פעם לא אמרה לאף אחד שאנחנו אחיות חוץ מלאנשים מיוחדים מאוד .. שאתה אחד מהם .."
היא צודקת .. היא באמת אמרה לי שהם אחיות ..
"אבל יש דבר אחרון שממש יושב לי הלב !!"
"מה קרה ?" אני שואל בסקרנות
"לפני שאני אספר לך תבטיח שלא משנה מה יקרה אל תהרוג אותי .. "
אני מתחיל לדאוג
"מה כבר קרה ????" אני שואל
"אתה מבטיח ?!?!" היא שואלת עוד פעם
"אני נשבע .. עכשיו מה קרה ??"
שאני ומייזלי היינו תינוקות אז הרי הם בחרו אחת .. אולי לא אמרתי לך אבל היינו מייזלי וגלוריה .. הם הלכו להורים המאמצים שלי ובחרו אחת ההורים שלנו חשבו שהם לקחו את מייזלי אבל ...הם לקחו את גלוריה .. "
"רגע .. אבל את גלוריה ?!?!" אני מבולבל
"לא .. "
"רגע אחד.. א..אז זה אומר ש.. זה אומר ש.. " לא יכולתי להוציא את המילים האלה מהפה ..
"כן אני מייזלי ... ואני הייתי צריכה להישלח למשחקי הרעב .. מייזלי שלך .. היא גלוריה "
