Lonely Obsession (Taekook)

Chapter 13-The End

ג'ונגקוק לא האמין שהזמן רץ כל כך מהר, הוא וטאהיונג היו כבר שנה ביחד. שנה עברה כל כך מהר עם הבחור היפהפה שגנב את לבו מהמבט הראשון, ועכשיו טאהיונג עמד לבקר בביתו שוב, הוא הכין בקבוק שמפנייה, וארוחת ערב נהדרת בשבילו, מקווה שאהובו יהנה מהסטייקים שהכין במיוחד בשבילו. הבוס הצעיר היה מאוד לחוץ, הייתה לו שאלה חשובה לאהוב שלו והוא חשש שהוא לא יסכים, האהבה שלהם גדלה בכל יום ויום אבל עדיין הוא פחד שהאחר יסרב לו. כשהוא שמע את צלצול הפעמון הוא פתח את הדלת, עומד בפתח הדלת לבוש בג'ינס תכלת וחולצה מכופתרת לבנה הוא פתח את הדלת והביט באהובו שהיה עוצר נשימה כל כך, עיניו חוקרות את כולו בקפידה לפני שלחש לו להיכנס.

טאהיונג יכל להריח את הריח המשכר של הבשר עוד מלפני שעמד בפתח ביתו של אהובו. הוא עמד שם, מעט לחוץ... הוא לא ידע למה הוא לחוץ כל כך, הרי הם כבר היו שנה ביחד, שנה שלמה של מסעות שהסתיימו בסוף טוב. אולי הלחץ נבע בגלל שהתגעגע להונג'ין שהחלה ללמוד באוניברסיטה רחוקה ועזבה את הבית. אולי זה בגלל שהתגעגע אליה כל כך. אבל ג'ונגקוק היה ג'ונגקוק והוא לא השאיר אותו לבד. הלב שלו פעם בחוזקה כאשר צלצל את הפעמון, הוא רצה לראות את אהובו כל כך, רצה לחוש את המגע שלו. הוא הביט על גופו, מקווה שהחולצה השחורה שחשפה את עצמות הבריח שלו הייתה יפה מספיק עליו בנוסף לג'ינס השחור והצמוד שהשתדל לחטב את גופו התחתון. הוא רצה להיראות טוב כל יום בשביל האחד שאהב, הוא באמת השתדל. טאהיונג חייך חיוך קטן כשראה את דלת הבית נפתחת לרווחה ומציגה את ג'ונגקוק שגרם לנשימתו לעצור. הם חגגו שנה ביחד, הוא לא האמין ששנה עברה כהרף עין. הוא הרגיש את אהובו חוקר אותו וזה גרם לאש לבעור בו, לרגליו מעט לרעוד. הוא שמע אותו לוחש לו, וזה גרם לטאהיונג להיכנס אל תוך הבית הגדול ולנשק את שפתיו של ג'ונגקוק בקצרה. "היי קוקי," הוא מלמל אל אהובו והתקדם מעט אל תוך הבית. הוא הכיר את הבית של האחר כמו כף ידו, הוא בהחלט היה בית רחב ויפה, כמעט כמו הבעלים שלו.

ג'ונגקוק לא הצליח להפסיק להסתכל על טאהיונג שנראה שבחר את בגדיו בקפידה רבה כל כך וזה גרם לכל גופו לבעור, הוא חשב שהוא יפהפה עם כל בגד שלבש, או לא לבש והחיוך הקטן והחמוד הזה תמיד מילא את ליבו בחם משכר. "היי אהוב שלי..." ג'ונגקוק ענה בחום אחרי הנשיקה המתוקה שקיבל ממנו,  מרגיש שטאהיונג גם היה לחוץ והוא לא היה בטוח מאיזה סיבה, הוא הוביל את האחר לשולחן במטבח המפואר שלו שהיה כבר ערוך, 2 מנות סטייק ופירה עם סלט ירקות היו מונחות ובקבוק שמפנייה עם כוסות יין גבוהות ישבו על השולחן, הוא נשך את שפתו והוביל את טאהיונג לכיסא כדי שישב, נותן לו נשיקה קטנה על שיערו הבלונדיני הנעים לפני שהתיישב בכיסא ממול, הלב שלו פעם בקצב כל כך מהיר כשהוא הכניס יד לכיס הג'ינס שלו כדי לוודא שהמפתח נמצא שם.

טאהיונג הובל על ידי ג'ונגקוק אל המטבח הגדול בבית שלו שכבר הכיר מצוין. אל מול עיניו נגלה הארוחה המפוארת שאהובו הכין בשביל שניהם, זה היה כל כך רומנטי לפי דעתו של טאהיונג. הכל היה נראה מגרה כל כך כאשר התיישב על הכיסא וצפה באהובו שהתיישב מולו והתנהג בצורה מוזרה. "קוקי, זה נראה כל כך טוב!" הוא אמר בקול רם ושמח, יכול לשמוע את ההד של קולו בחלל הרחב הזה. הוא הביט באהובו, פניו היפות היו נראות מעט... לחוצות? כנראה ששניהם הרגישו את אותו הלחץ משום מה. טאהיונג שפשף את ידיו על מכנסיו וסידר מעט את חולצתו על גופו כך שהחולצה תיפול מכתף אחת ולא תחשוף את חזהו במלואו. טאהיונג הביט בסטייק המגרה והפירה שכל כך התאים בצד, הוא הרגיש איך הוא נהיה רעב. הוא ידע שג'ונגקוק עושה את זה כי הם שנה ביחד, שנה שלמה מאז שהם הכירו בפעם הראשונה. הם זכרו את התאריך כאילו זה היה התאריך שנולדו בפעם הראשונה מחדש.