Chapter 7

1.4K 114 25
                                    

ג'ונגקוק התחיל להתארגן לדייט בדירה שלו, שהייתה די גדולה בשביל אדם אחד, אבל אחרי הכל הוא היה מאוד מצליח. להיות איש עסקים בגיל כה צעיר בבוסאן זה לא היה קל. אבל הוא הצליח להגשים את החלום שהוא חלק ביחד עם מישהו שכבר לא היה שם יותר. המחשבה עליו גרמה לחנק מעיק בגרונו אבל הוא לא יכל לחשוב על זה עכשיו. אז הוא לקח כדורים, שתה מים והתחיל לבשל בשביל הדייט שלו. הוא הכין אוכל במשך שעות, מקווה בליבו שטאהיונג יאהב את כל מה שבישל, עוף מטוגן שהוא למד בעצמו איך להכין, הוא דאג שהאורז יצא מושלם. את הקימצ'י הוא הוסיף גם בקופסאות קטנות, הוא לא הכין אותו בעצמו כי לא היה לו זמן להכין משהו כל כך מסובך בזמן כה קצר, אבל הוא הכניס את הכל לסלסילת פיקניק גדולה.

כשסיים הוא הסתכל על השעון שהראה שיש לו עוד זמן, הוא חייך והלך להתקלח, מתארגן לדייט ומרגיש מאוד לחוץ. הוא לבש על גופו חולצה מכופתרת לבנה, מכנס בוקסר שחור צמוד מאוד וג'ינס תכלת בהיר. מסדר את שיערו הוא נעמד מול המראה ולקח נשימה עמוקה לפני שיצא לכתובת שג'ימין אמר לו שטאהיונג גר בה, הוא נסע אליו במכונית ספורט היוקרתית שלו, משום מה הוא חשב שטאהיונג ישנא את העובדה הזאת, אבל הוא רצה לקחת אותו למקום ספציפי שהוא מאוד אהב והלך לשם תמיד כשהיה קטן.

טאהיונג עמד מול המראה כששיערו הבלונדיני היה מעט לח. הוא סרק את עצמו כאשר הונג'ין ישבה בספה שבסלון עם ספר בידה. משום מה, הדירה שבה שרר תוהו ובוהו בדרך כלל... הייתה מסודרת באופן מפתיע. הוא לא הבין למה הונג'ין בחרה לסדר כאן, אבל מה שבטוח שזה היה חשוד. הוא בלע את הרוק שלו כאשר לא היה בטוח במכנס הג'ינס הכחול בהיר שלבש שנצמד אליו והתיישב עליו בצורה טובה. הוא הרים את מבטו אל החולצה האדומה והמבריקה שלבש, הוא לא היה בטוח בעצמו אם זה היה משהו ראוי לדייט. הוא קיווה בליבו שזה בסדר. "אתה נראה מדהים," הוא שמע את הונג'ין ממלמלת לעברו ויכל לראות אותה נתלת על הספה ומביטה בו.

ג'ונגקוק הגיע לכתובת, האזור נראה מפוקפק וזה הדאיג אותו, הוא לא רצה שטאהיונג שלו יגור במקום כזה. הלב שלו החסיר פעימה כשהוא הבין שהוא הרגע חשב על טאהיונג כ-שלו. הוא החנה את המכונית שלו מתחת לבניין שנראה כה ישן, עולה במדרגות ודופק על הדלת, הוא לקח נשימה עמוקה וכל כך קיווה שטאהיונג יאהב את מה שתכנן. אחרי הכל הוא לא היה בטוח בכלום לגביו, הוא לא ידע מה הוא אהב או לא אהב, והוא יכל רק להמר ולקוות לטוב.

טאהיונג נשם עמוק כשהוא שמע את דפיקות הדלת הרועמות. לפני שיכל להסתובב ולגשת לפתוח, אחותו הקטנה עשתה זאת במקומו. הוא נפרד לשלום מהמראה וצעד על הרצפה הנקייה של הדירה לעבר הדלת, עיניו קלטו את דמותו היפהפייה של ג'ונגקוק... ליבו הלם בחוזקה. הוא הרגיש איך הגוף שלו נשרף מההתרגשות, הוא בקושי הכיר את הבחור הזה וכבר התרגש בגללו.

ג'ונגקוק ניגש ישירות לטאהיונג, עושה כמה צעדים אליו, הדירה הייתה קטנה אבל הייתה בה אווירה חמה של בית. אווירה שכנראה טאהיונג דאג ליצור בשביל אחותו הקטנה, והבוס הצעיר העריץ אותו על כך. "וואו..." ג'ונגקוק אמר כשעיניו נחו על טאהיונג, בוחנות את גופו מכף רגל ועד ראשו, הוא סגר את המרחק ביניהם, מניח את ידו על הלחי של האחר, מלטף אותה ברכות. "אתה... עוצר נשימה," הבוס הצעיר לחש לברמן היפהפה שלו, מרגיש שליבו פועם בהתרגשות, טאהיונג היה לבוש ככה רק בשבילו, הוא באמת עמד לצאת איתו לדייט והוא הרגיש איך כל הרגשות בליבו מציפים אותו.

Lonely Obsession (Taekook)Where stories live. Discover now