חוסר חיים מוחלט

עוד יום שישי מטורף

אוקיי אוקיי, אז אני אתחיל מההתחלה

אוקיי, אז מי שכבר קוראת את הספר הזה לפחות שבועיים כנראה תדע על כל קטע הפלאפל בבית ספר שלי (למי שלא יודעת זה כתוב פה באחד הפרקים, אתן מוזמנות לקרוא)  אבל בגלל שאנחנו קרובות לחנוכה המורה שלי החליטה שבמקום למכור פלאפל ביום שישי אנחנו נמכור סופגניות 😬😬😬

אז תכננו את זה איזה שבוע וחצי מראש וגם קיבלנו הזמנות מראש למסיבות חנוכה של כיתות אחרות בבית ספר אז תכננו גם את זה.

עכשיו, אתמול היה יום שישי וזה אומר שזה יום המכירה הגדול! 😆

הכנו בסביבות מאה שישים סופגניות (אבל מכרנו רק 154 כי השאר נשרפו/היו קטנות מידי)  וזה היה ממש כיף!  הרבה יותר כיף מלהכין פלאפל אבל בסופו של דבר איבדנו כסף כי מישהו נתן עודף גדול מידי :(

אבל אנחנו עוד נרוויח כסף כי עוד לא עשינו כת המכירות הפרטיות אז נראה לי שבסופו של דבר נכסה את כל ההוצאות וגם יהיה לנו רווח סביר :)

אז אחרי שסיימנו עם כל המכירות (מה שלקח ממש מעט זמן, הן נמכרו בצ'יק) אני ועוד חברה הלכנו לחבר כי אני הייתי צריכה לעבוד איתו על עריכה של סרט כל שהוא וחברה שלי לא רצתה ללכת הביתה אז היא באה איתנו.

אז אני וחבר שלי (בואו נקרא לו שמוליק) ישבו על סידור תאריכי צילום ומספרי סצנות שכבר צילמנו וכאלו ועשינו קצת סדר ואז חברה שלי החליטה שהיא הולכת לחבר שלה אז היא עזבה ואני ושמוליק קצת אחרי התחלנו לעבוד על העריכה של הסרט כי גם זה היה נחוץ.

בסוף, אחרי עבודה קשה והמון עריכה, יצא לנו קטע באורך שהתכוונו בערך, יצא שעבדנו בסביבות ארבע שעות על קטע של דקה ועשרים שניות :))))))

האמת שאני ממש מרוצה ממה שיצא, שמוליק עוד יעבוד עליו קצת אבל הוא יצא ממש טוב 😀

כשסיימנו לעבוד על הקטע השעה הייתה 18:19. הייתה מן הצגה כזאת ששניינו רצינו ללכת אליה שנקראת יום המרמיטה (מבוססת על סרט)  וחשבתי שאולי כבר ניסע ביחד אבל הם הלכו קודם לארוחת ערב עם עוד משפחה של ילד מהכיתה שלי אז הם הציעו לי לבוא איתם וכך היה. 🙃

אכלנו בטאנטי באצ'י והיה נחמד מאוד.
אחרי שסיימנו לאכול נסענו להצגה ופגשנו שם את חברה שלי עוד פעם וגם את חבר שלה ועוד מלא אנשים וילדים מהכיתה שלי (אפילו ילד שעזב את הכיתה שלי ובקושי זיהיתי אותו בהתחלה מרוב שהוא גדל, שמוליק בכלל לא זיהה אותו, הוא חשב שהוא החבר של אחותו או משהו) אז ראינו את ההצגה והיא הייתה ממש נחמדה, עשו אותה ממש טוב וממש נהניתי.

כשיצאנו לעומת זאת, היה קפוא בחוץ, ממש, ממש, ממש,  קפוא, היה לי הרבה פחות קר כשהלכתי לשלג, זה היה מטורף, כולנו קפאנו מקור עד שהגענו לרכב וכשהגענו לרכב מסתבר שהשעה הייתה 23  אמא של שמוליק עוד הזמינה אותי לכוס תה אצלם אבל אמרתי לה שאני כבר אחזור הביתה. בקיצור, חזרתי הביתה אחרי ב23:30 בערך אחרי יום גדוש במאמץ רב וישנתי עד 13:35.

היום אני אמורה לנסוע לשפרעם במסגרת משהו של הקבוצה שלי באנגלית בבית ספר ואני די מתרגשת לקראת זה, נראה מה יהיה
3:

טוב עכשיו כשחפרתי כהוגן ויצא לכן עשן מהאוזניים אני אסיים את הפרק הזה פה,
תודה רבה למי שקראה.

יום טוב~🌸🌤💚~