חוסר חיים מוחלט

אתגר נואל - אם הייתי

טוב אז liron100 תייגה אותי וחשבתי שאולי זה יהיה מעניין אז הנה אני עושה את זה, הבה נתחיל:

אם הייתי זמרת בטח הייתי:
שרה מכל הלב, הייתי כותבת ומפיקה את השירים של עצמי ומתאמצת להיפגש כמה שיותר עם "המעריצים" שלי, הייתי לובשת בגדים מוזרים ומתנהגת כמוני וככה הייתי יודעת שמי שאוהב אותי אוהב את אני האמיתית ולא אישיות שיצרתי בשביל הבמה.

אם הייתי טבחית בטח הייתי:
מתה מהלחץ, להיות טבחית זה לא בשבילי אבל אם הייתי מבשלת בבית למשל (מה שאני כבר עושה)  או מבשלת במקום בלי לחץ הייתי מכינה את המתכונים האהובים עליי והתפריט שלי היה מגוון ומשלב מאכלים מכל העולם. הייתי מתייחסת בכבוד לעובדים שלי ושומעת את הצד שלהם בסיפור במקרה שבו הם פישלו.

אם הייתי דוגמנית בטח הייתי:
מהדוגמניות הלא רזות באופן מחריד האלו, הייתי מדגמנת עם כל האי שלמויות של הגוף שלי, התמונות שלי היו ארטיסטיות ומוזרות כאלו. הייתי מדגמנת המון עם פרחים ונצנצים כי אני חולה על שני הדברים האלו. אם הייתי שמה איפור הוא היה או הכי טבעי שיש או הכי מצוייר וארטיסטי וצבעוני שיש. הייתי מעודדת אנשים לאהוב את הגוף שלהם כמו שהוא (כל עוד הם בריאים)  כי לפי דעתי אין גוף אידיאלי, לכל אחד יש העדפה אחרת ואי אפשר להפוך העדפה משתנה למשהו קבוע.

אם הייתי רופאה בטח הייתי:
מאלו שלמדו הרבה זמן על מבנה הגוף והשרירים, כנראה הייתי עוסקת הרבה ברפואה סינית ועניינים של אנרגיה ונקודות לחץ, הייתי עובדת עם בני נוער ומבוגרים צעירים והייתי הכי חברותית שאפשר, הייתי מנסה כמה שיותר שהלקוחות שלי לא יצתרכו לחזור אליי אבל בכל זאת נותנת להם את ההרגשה שאם הם צריכים הדלתות שלי תמיד פתוחות. אם לא הייתי עוסקת ברפואה סינית הייתי מאלו שמנסות לפתח תרופה לסרטן ומחלות קשות/נדירות.

אם הייתי מורה בטח הייתי:
מנסה להיות מורה טובה לתלמידים שלי כמו שמורה שלי עכשיו טובה אל התלמידים שלה. הייתי עושה הכל בשביל שיהיה לתלמידים שלי נוח בבית ספר, הייתי עוזרת להם עם העומס, הייתי תומכת בהם במצבים קשים והייתי מעודדת אותם להתקדם לעבר החלומות שלהם. הייתי צוחקת איתם בהפסקות ונותנת להם להשתחרר לידי. הייתי מלמדת את התלמידים שלי דברים שיוכלו להשתמש בהם בהמשך החיים, הייתי מלמדת אותם דברים שיעזרו להם בגיל ההתבגרות (מאחר ואני די בטוחה שהייתי עובדת עם בני נוער)  הייתי מלמדת אותם לאהוב אחד את השני והשניה ולא לפנות לשנאה או שפיטה. הייתי מלמדת אותם לקבל אנשים אחרים וששוני זה לאו דווקא דבר רע. הייתי מלמדת אותם לא לחשוש לאהוב את מה שהם אוהבים ולהיות עצמם. הייתי מלמדת אותם לדאוג לסביבה שלהם ולכדור הארץ, לא לזהם ואם הם רואים אשפה ברחוב להרים ולזרוק לפח. והכי חשוב, הייתי עוזרת להם לאהוב את עצמם, למצוא את עצמם, לקבל את עצמם ושתמיד אם צריך אני שם בשבילם.

אם הייתי פקידה בטח הייתי:
מתאבדת 😂 סתם, יש לי יותר מידי דברים להספיק בחיים לפני שאני מתה וגם אני פחדנית אל 😌 אין לי שום כוונות למות לא מזקנה. אבל אני לא חושבת שאי פעם אבחר מרצוני החופשי להיות פקידה, אולי אהיה בצבא או משהו אבל ממש לא אבחר באופציה כזאת מרצוני. אם הייתי פקידה הייתי מהאלו שנראות כאילו בא להן למות 😂 הייתי מתנהגת בנימוס לאנשים מסביבי אבל כנראה שבפנים הייתי מאוד חסרת סבלנות. כנראה שלא הייתי עושה את העבודה שלי כמו שצריך והיו מפטרים אותי מהר מאוד.

אם הייתי נשואה בטח הייתי:
מתחתנת לא דרך הדת, הייתי נשואה למישהי/ו שמשמחים אותי, שגורמים לי לצחוק, שאין להם בעיה להתחבק הרבה (כי אני חולת חיבוקים)  ושיכבדו את הפרטיות שלי, הייתי נאמנה לבת/ן אדם האלו ואם היא/הוא היו בוגדים בי הייתי מדברת איתם קודם לפני שאני קופצת למסקנות. הייתי נשואה למישהי/ו מקבלים, שלא שופטים בני אדם אחרים על פי הכריכה אלא על פי התוכן שבפנים, הייתי מאושרת עם הבת/ן אדם האלו כי הם היו מקור אושר מרכזי בשבילי, הייתי מקדישה את חיי אליהם ואל חבריי ואל החלומות שלי. הייתי עוזרת לשותף/ה שלי אם הם היו צריכים את עזרתי והייתי תומכת כמה שאפשר, הייתי מעודדת אותם להתלבש איך שבא להם, לדבר איך שבא להם, לשמוע איזו מוזיקה שבא להם ובכללי לעשות הכל בדרך שלהם מבלי לפחד משפיטה חברתית.

אם הייתי יצרנית בטח הייתי:
מייצרת דברים או לבד, או עם חבר שלי (חבר, לא חבר חבר) שגם הוא ממציא ומייצר דברים כבר עכשיו, יש לי כל מיני רעיונות לדברים שהייתי רוצה לייצר אבל אני לא אכתוב אותם פה כדי לשמור על הרעיון. 😋
בטח הייתי מייצרת דברים בשביל לעזור לבני אדם בחיים, הייתי מנסה לייצר את הדברים האלו מחומרים מתכלים, כאלו שלא מזיקים לסביבה ואולי אפילו הייתי מייצרת מוצרים שעוזרים לסביבה ושומרים עליה.

אם הייתי במאית בטח הייתי:
משנה את הדרך ששחקנים משחקים בה היום, הייתי גורמת להם לשחק בצורה הכי טבעית שיש, הייתי נותנת להם תיאורי אישיות של הדמות אותה הם מגלמים, אם הסרט היה מבוסס על ספר אז הייתי אומרת להם לקרוא את הספר לפני ולנסות להתחבר טיפה לדמות. לא הייתי נותנת להם טקסט, הייתי אומרת להם באיזו סיטואציה הם נמצאים ומה בערך הם צריכים להגיד והטייק שהיה יוצא הכי טוב היה הטייק שבו הייתי משתמשת לתוצאה הסופית. הייתי מתנהגת לשחקנים שלי בכבוד והייתי מתיידדת איתם, הייתי נותנת להם תחושה נוחה ולא כאילו הם צריכים להיות מקצוענים כל הזמן.

עכשיו אני:
עכשיו אני נערה בת 14.50 שיש לה כל מיני תחביבים וחברים וסיבוכים בחיים.
עכשיו אני נערה שאוהבת את האנשים סביבה ואוהבת את עצמה ומי שהיא.
עכשיו אני נערה סקרנית שרוצה לדעת עוד, לבקר בעוד מקומות, לדעת עוד שפות וללמוד עוד תרבויות ומנהגים.
עכשיו אני נערה שאוהבת לצייר ולומדת אנימציה בתקווה שיום אחד אוכל לעשות סרטוני אנימציה ולהפוך חוויות וסיפורים בראש שלי ליצירת אומנות שאנשים יכולים להינות ממנה.
עכשיו אני נערה שאוהבת מוזיקה, שעומדת להוריד תוכנת עריכת אודיו ועומדת לייצר מוזיקה בעצמה, גם אם היא לא טובה בזה או לא יודעת איך.

עכשיו אני נגה ולעולם אהיה 🙂

תודה שקראתן.

יום טוב~🌸🌈💚~