חוסר חיים מוחלט

חוזרת

אממ...  כן, אז הייתה לי הפסקה קטנה בווטפאד ליומיים בספר הזה ולמספר ימים בספר השני שלי אבל עכשיו אני אחזור לפרסם 🙂 כבר מחר יעלה פרק חדש בספר האקראי שלי, אני מקווה שאני מספיק מאופסת על עצמי בשביל שהוא לא יצא לגמרי קקי.

בעניין אחר, אתמול היו לי צילומים לסרט שאני וחברים עושים ביחד ונתנו לי להיות הצלמת הפעם אבל הקטע הוא שדווקא כשנותנים לי משהו שווה שלא מצריך אותי להצטלם אני עדיין נדפקת, למה?  תנו לי להסביר לכן למה.

אז ככה, הצילומים היו בבית של חבר שלי והיינו צריכים לצלם ילדה שכותבת ביומן שלה ואז הולכת לישון אבל המיטה הייתה בזווית כזאת שאם נצלם רק מכיוון אחד אז לא יראו את מה שכתוב ביומן והדרך היחידה לצלם מכיוון שכן יראו ממנו את היומן היא לצלם מבחוץ דרך החלון, עכשיו בטח תחשבו "נו, זו לא כזאת בעיה נגה, פותחים את החלון ומצלמים!" אבל הקטע הוא שמתחת לחלון של החדר לא הייתה רצפה, הייתה גינה, ובגינה היה שיח, בדיוק מתחת לחלון, בדיוק איפה שהיינו (לא הייתי הצלמת היחידה שצילמה מהזווית הזו, גם חבר אחר שלי צילם משם בהתחלה) צריכים לעמוד בשביל לצלם, אז מה עשינו? 
עמדנו על השיח :)

כן, עמדתי בערך חצי שעה על ענפים די דקים של שיח, מנסה בנואשות לא ליפול בזמן שאני מנסה לייצב את המצלמה ולעשות זום שלא יראה כאילו זו הפעם הראשונה שאני נוגעת בזום של מצלמה (מה שנכון אגב, מעולם לא צילמתי במצלמה מקצועית ובטח שלא עם זום)
קיצר הלך מעולה :)

:)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))

נראה לי

ביי 😂