זה סיפור קצר אז הולכים להיות פה יחסית הרבה קפיצות זמן 😅 מצטערת מראש 🙏🏻
-חודש לאחר מכן
לג׳ונגקוק באמת נמאס מהמצב שהם עברו עם טאהיונג, והחליט שהגיע הזמן לעשות משהו בנוגע לזה. הוא חשב אם כדאי לו להיפגש איתו או פשוט לדבר איתו בהודעות טקסט, אבל אחרי שחשב על זה יותר זמן, הבין שזהו מצב שלא מדברים עליו סתם ככה בהודעות טקסט והם חייבים להיפגש.
הוא התלבט כל כך הרבה פעמים מה לכתוב ובאיזה מילים להשתמש, ולאחר הרבה נסיונות, הוא לחץ על כפתור השליחה בידיים רועדות ולב שדופק בחוזקה.
בכל הזמן שהכיר את טאהיונג לא עלה בדעתו אפילו פעם אחת שהוא יהיה כל כך לחוץ לשלוח לו הודעה, או אפילו סתם לדבר איתו. הוא הרגיש כמו נערה בגיל הטיפשעשרה בריב הראשון שלה עם הקראש הכבד שלה שמתחילה לחשוב על הנורא מכל שיכול לקרות. הוא לא הכיר את ההרגשה הזאת ועצם העובדה שהוא חווה אותה בפעם הראשונה עם החבר הכי טוב שלו טאהיונג, מאוד עיצבנה אותו.
במשך כל היום ובמשך כל ההפסקות, הוא המשיך לבדוק שוב ושוב אם טאהיונג ענה על ההודעה, למרות שידע שאם הוא לא קיבל התראה על הודעה חדשה, סביר להניח שטאהיונג לא ענה לו.
בסוף השעה השישית, השעה הלפני אחרונה, הוא שמע צליל חלש והרגיש רטט בכיס מכנסיו. כאילו חייו תלויים בכך, הוא הוציא את הטלפון מהכיס במהירות האור ובדק את ההתראות שלו, לבדוק אם זו הודעה חדשה מטאהיונג.
עיניו נצצו וידיו החלו לרעוד מעט שוב.
זאת אכן הייתה הודעה מטאהיונג.
YOU ARE READING
DREAM IN A DREAM | TAEKOOK
Krótkie Opowiadania[הושלם] פנפיק על ויקוק, על חלום בתוך חלום. ״אז היו לך חיים שלמים בתוך חלום?״ מקווה שתיהנו ☺❤❤❤ • • • #6- shortstory (June 7th )