"אני לא מאמין שזה יום ראשון, תחילת השנה האחרונה, והם ככה הורסים אותו עם פאקינג טמטומטיקה על הבוקר!" ג'ימין התעצבן בדרכם לכיתה שבה יתקיים השיעור הראשון והגרוע מכולם.
מטמטיקה.
"בסדר נו, תתנחם בזה שעכשיו זה לא יהיה שיעור שכל כך נלמד בו. זה בטח יהיה רק היכרות עם המורה החדשה כי הקודמת עזבה, וחזרה על החומר של שנה שעברה. אחרי זה יש חינוך עם גברת פארק ושמעתי שבא אלינו לכיתה תלמיד חדש שעבר לשכונה שלך לפני שבוע." ג'ונגקוק ניסה לעודד את חברו שהנהן עם אנחה קלה שברחה משפתיו.
"כרגיל, ג'ונגקוקי שלנו מצליח לעודד את כולם." טאהיונג אמר עם מה שיכל להישמע כמו גאווה בטון קולו, ופרע קצת את שיערו של הנער ששוב ניסה לשלוט בפעימות ליבו, בפעם האולי רביעית באותו בוקר.
הם הגיעו לדלת הכיתה, נעמדים מולה כמו פסל. עם נשימה עמוקה, ג'ימין פתח את הדלת, מתפלל עם כל ליבו שהמורה עוד לא הגיעה.
הוא צדק.
המורה לא הגיעה, אך נראה שבמקומה מפלצת מהג'ונגל הגיעה.
כל הכיתה הייתה בכאוס, צעקות מגיעות מכל כיוון, ניירות עפים לכל מקום, כיסאות נופלים, וחבטות חזקות של ידיים על שולחנות מסכנים שלא חטאו בכל חייהם כדי לקבל יחס שכזה.
"תגידו, אתם בטוחים שהגענו לכיתה הנכונה ולא התבלבלנו עם בית משוגעים?" טאהיונג נשען קצת לאחור אל חבריו, לוחש ומחליף מבטים עם שניהם.
ו...............
אופס, המורה נכנסה.
אוי ואבוי לפרצוף שלה שקרע את כל התלמידים מצחוק.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
( רקתדמיינושזומורהולאתינוקאוקיי😂)
כל התלמידים מיד התיישבו במקום הראשון שעינייהם ראו. יצא שאיכשהו ג'ונגקוק ישב על ברכיו של טאהיונג ורגליו של ג'ימין נחו להן על כתפו של ג'ונגקוק.
כל הדפים עדיין כיסו את הרצפה הלבנה שהייתה נקיה לפני חצי שעה, וכמה כיסאות עדיין היו זרוקים ברחבי הכיתה. הם הסתכלו על המורה שעדיין עמדה במקומה עם אותה ההבעה ההמומה, בעיניים תמימות. ממש כאילו אין להם חלק במצב המחריד למראה של הכיתה.
המורה המסכנה לקחה נשימה עמוקה, מעיפה מבט מרופרף בכל התלמידים.
ואז היא שמה לב לשלישיית המוסקנטרים בפינת הכיתה.
"אממ.." היא אפילו לא ידעה מה לומר ואיך בשם כל הבית ספר שכבר התחיל ללמוד מזמן הם הגיעו למצב כזה.
"חבר'ה, אכפת לכם לשבת בצורה נורמלית ולא כאילו זו הפעם הראשונה שאתם מדגמנים בסטודיו ואין לכם מושג איך עושים פוזה פוטוגנית?" כל העיניים בכיתה היו כרגע נעוצות בשלושת המובכים, שמיד התיישבו נורמלי בשולחנותיהם.
טאהיונג וג'ונגקוק ישבו זה לצד זה, וג'ימין התיישב בשולחן שלידם, לצד נער לא מוכר שהסתכל עליו בעיניים גדולות ומסוקרנות.
"למרות שהיא הרגע הביכה אותנו מול כל הכיתה, אני כבר אוהב אותה. היא מגניבה והיא גם נראית יחסית צעירה מה שאומר שיש לה את השפה שלנו ולא את השפה הגבוהה המעצבנת של המורות האחרות פה." טאהיונג לחש לג'ונגקוק במהירות כשהמורה פשוט בהתה בבלגן שבכיתה עם אימה בעיניה. ג'ונגקוק פשוט הנהן בהסכמה.
"טוב, כיתה. לפני שנתחיל עם השיעור, אני רוצה שכל הכיתה תקום עכשיו ותנקה את הזוועה הזאת."
"כן המורה!" כל התלמידים אמרו בקול אחד עם עצלנות ועייפות טהורה בקולם.
"אבל למה גם אנחנו.. אנחנו באנו כשהכיתה כבר הייתה ג'ונגל לעזאזל עם כולם פה." ג'ימין מלמל לחבריו, מתחיל להרים את הדפים מהרצפה, וכך גם הם.
הישבנים והגבות (אניבאמתלאיודעתאיךלעזאזלכותביםגבברביםאזזהמהישחבר׳ה😪) של התלמידים סופסוף הגיעו לגן עדן הנקרא כיסאות לאחר עשר דקות שלמות שהם רק עמדו מכופפים והרימו כל מיני דברים מהרצפה.
"רבע שעה. רבע שעה מהשיעור התבזבזה על כלום. בגלל שזה היום הראשון של השנה האחרונה שלכם בבית הספר, ובגלל שאני מורה חדשה פה, אני אדמיין שהשיעור הזה אף פעם לא התקיים החל מסיום השיעור הזה."המורה הוציאה אנחה קלה והראתה לכיתה את חיוכה.
"עכשיו בואו נתחיל את השיעור כאילו כלום לא קרה." היא מחאה את שתי ידיה ביחד, התלמידים מסתכלים עליה בעיניים מסוקרנות. "שלום כיתה, שמי הוא שין מין אה, והשנה אני אלמד אתכם מטמטיקה ופיזיקה. נעים להכיר את כולכם!" היא אמרה, חיוך עדין נמצא על פניה.
"כדי להכיר את השמות של כולכם, אנחנו עכשיו נעשה סבב בכל הכיתה, וכל תלמיד יגיד את שמו המלא ביחד עם תחביב או משהו שהוא אוהב לעשות בזמנו הפנוי. נתחיל מהסוף ולאט לאט נתקדם לשורה הראשונה." היא הסתכלה על טאהיונג, מסמנת לו עם ראשה שיתחיל.
"טוב אמ.. אני קים טאהיונג ואני אוהב להסתובב בשכונה שלי עם חברים שלי בזמני הפנוי." טאהיונג חייך למורה שהנהנה בראשה, מסתכלת על ג'ונגקוק.
"אני ג'ון ג'ונגקוק והתחביבים שלי הם לשיר, לרקוד ו.. אמ אני גם אוהב להיות בחברת החברים שלי."
*כמה דקות מאוחר יותר*
"אני צ'וי יו ג'ונג ואני אוהבת לרקוד." הנערה האחרונה אמרה, כמה תלמידים מוציאים אנחה מפיהם שסבב השמות סופסוף נגמר.
"אוקיי, אז שוב, נעים להכיר את כולכם. עכשיו, תגידו לי בבקשה מה אתם זוכרים מהשיעורים של השנה הקודמת?"
