·· פרק 4 ··

121 6 0
                                    

|| אשלי ||

אני יושבת בחדר בעוד שבכלל עד לפני שנייה הייתי בחדר אוכל באמצע ביס לטוטס הטעים שלי, והכל בגללו. בגלל האוסטין הזה. אני לא אומרת שהוא נמצא במלון הזה עכשיו בגללי, אני פשוט אומרת שאם הוא היה רואה אותי הוא היה מתחיל לשאול אותי בטח כל מיני שאלות, כי בכל זאת.. סיננתי אותו וטוב שהוא לא יודע שהייתי רגע מלחסום אותו, אני שונאת חופרים. פשוט שונאת חופרים.

"אז תגיד לי עכשיו, באיזה מהחדרים היא נמצאת מהשורה הזאת ?" שמעתי קול גברי מוכר אך לא הבנתי של מי הקול הזה, אין מצב שהקול של אוסטין.. נכון? למה שהוא יהיה בקרבה שלי בכלל? "תקשיב טוב! לא מעניין אותי הפרטיות של האנשים פה, תגיד לי באיזה חדר היא!!" הבן אדם צעק כל כך חזק שכבר נבהלתי ועדיין חשבתי לעצמי מי זה, של מי הקול הכל כך מוכר הזה.. ופתאום שקט. שקט לדקה בדיוק. עד ששמעתי דפיקות, "כן.. מי זה ?" אמרתי במעט פחד, מה הולך פה, בדיחה? "מהחדרי שירות, אפשר לפתוח את הדלת בבקשה?" אמר האיש שצעק מקודם, ידעתי שהוא משקר במיליון אחוז ולא ידעתי אם לפתוח. "אני בדיוק הולכת לנוח תבוא יותר מאוחר" אמרתי והתכסתי בשמיכה מרוב פחד ששרר עליי בפתאומיות. "תפתחי את הדלת אשלי." התחלתי להילחץ ולא ידעתי מה לעשות אבל פתחתי בסופו של דבר החלטתי לפתוח, כי מאוד פחדתי.. "רגע.." אמרתי ברוגע, בשביל מטרה אחת. לא למות היום.

פתחתי את הדלת וכן. אכן זה אוסטין. אני עוד מזהה אותו מהחתונה, יש לו פנים כל כך יפות! איך אפשר לשכוח אותו? "מה.. מה.. אתה עושה פה..?" אמרתי בגימגום, כאילו הרוצח הכי אכזרי בעולם עומד מולי עכשיו, אשלי את חייבת להתאפס על עצמך. ועכשיו! "אמרתי לך שניפגש, לא אכפת לי שסיננת אותי וכמעט חסמת אותי, כשאני אומר משהו זה יקרה" אמר בחדות, הסתכלתי עליו במבט רציני וכל כך מבולבל.. כאילו מה? איך? "איך.." רציתי לשאול אותו שאלה אך הוא קטע אותי "אני יודע, אני יודע הכל. לא משנה מה תישאלי, ולא משנה מה קרה לך" האמת שקצת הייתי בשוק. אבל אני בטוחה שהוא לא יודע שנאנסתי. אף אחד לא יודע חוץ מההורים שלי, שתי החברות שלי והאקס שלי. הוא הסתכל עליי בפרצוף רציני ופשוט לא הצלחתי להבין אותו, למה הוא פתאום נכנס ככה לחיי? הוא לא קשור אליי, הוא סתם מלצר שנראה לוהט, אבל נתגבר על זה.

"טוב מה אתה רוצה?" אמרתי, סוף סוף תפסתי את האומץ שלי שנעלם לי לכמה רגעים ? "קודם כל תרגיעי עם הטון דיבור שלך, ודבר שני... למה נראה לך שאת לא עונה לי ?" אמר בחדות, הוא פשוט מדבר איתי בחדות, פקחתי את עייני לרווחה ופערתי את פי, מה?? מה נראה לו?? מי הוא בכלל?? "תגיד לי, מי אתה חושב שאתה יכול להגיד לי מה לעשות בכלל ? בוא אני אענה לך על השאלה הטיפשית שלך שאני בכלל לא צריכה לתת לך בכלל הסברים! חוצפן! קודם כל, אני לא מכירה אותך! ממתי אני נותנת הסברים לאנשים שאני בכלל לא מכירה חתיכת דוחה, ואני בכלל לא אתן לך את כל ההסברים כי אני רוצה שתצא לי מהחדר, קניתי אותו בכסף, ולא כדאי לך להתעסק איתי, כי אתה לא מכיר אותי חתיכת.." באמצע כל העצבים שעלו לי החוצפן הזה פתאום קוטע אותי, במשפט הכי מבלבל שיצא לי לשמוע.. "תאמיני לי שאני יודע בדיוק מי את, חתיכת מפונקת מסריחה טפיי" אמר ביריקה מילולית על הרצפה וטרק את הדלת של החדר שלי בחוזקה. מה קרה פה הרגע ?


יפות שלי, תמשיכו לקרוא ולהנות! תגיבו ותצביעו ותפרסמו!! אוהבת, קריאה מהנה💗

תצילי אותי Where stories live. Discover now