נקודת מבט הכותבת :
סוהו היה מותש מהיום הארוך , כן אמנם הוא לא חטף ממישהו אבל עדיין ירדו עליו ותאמינו או לא , המילים שלהם השפיעו עליו יותר מכל אגרוף שאי פעם חטף.
לכן שסוהו חזר הביתה , עם רצון לבכות , הוא אינו עצר את עצמו ופשוט נתן לדמעות לזלוג על לחיו . הוא לא רצה יותר לחיות , היה לו קשה והוא לא רצה להיות יותר עצמו , למעשה , הוא תיעב את עצמו , את הגוף הנמוך , את העור הלבנבן , את האף וכל איבר אחר בגופו , הוא שנא אותו בכל ליבו.
הוא ייחל להיות כמו אחיו , אף אחד לא מכאיב לו , לא ניגשים אליו למען המטרות האישיות שלהם או מדברים אליו לא יפה וכל זה בגלל שכולם מפחדים מצ'אניול , סוהו לא האשים אותם , הרי הוא פחד מאחיו גם .
למרות ששניהם היו אחים , סוהו וצ'אניול מעולם לא דמו אחד לשני , חלק מהאנשים אפילו מתפלאים מהעובדה שיש לשניים קשר דם . יש כאלה שחושדים בכך שאחד מהשניים מאומץ ואפילו סוהו וצ'אניול בעצמם לא יודעים איך שניהם כל כך שונים במראה ובאופי .
צ'אניול דמה יותר לאימו בזמן שסוהו לאביו , אולי עצם החוסר דימיון בניהם היה אחד הדברים שהוביל לקרע שיש בין האחים.
סוהו בחן את עצמו במראה ויבב , הוא נגעל ככ מעצמו , הוא רצה לברוח , הרי המשקל שהוא סוחב על גבו כל השנים האלה הוא כל כך כבד והוא משתוקק להיפטר ממנו .
צ'אניול אשר היה בדרכו לעבר המטבח עצר כאשר שמע את קולות היבבות אשר בוקעות מכיוון חדרו של אחיו. הוא התלבט אם להיכנס , הרי שניהם לא היו בקשר וניתן להניח שאם לשניהם לא היה קשר משפחתי כנראה ואף אחד מהם לא יכיר בשני , טוב לפחות צ'אניול לא.
אך למרות הכל צ'אניול פתח את דלת חדרו של סוהו והביט בנער הבוכה אשר עמד מול המראה והביט בה במבט כל כך חודר .
״ למה אתה בוכה ? ״ שאל צ׳אניול לפתע וגרם לסוהו להביט בו כאשר הדמעות עדיין זלגו על לחיו . סוהו לא ציפה לראות את צ׳אניול יותר מכל , הוא קיווה שצ׳אניול לא ירד עליו על עצם היותו בוכה .
״ לך מפה ״ אמר סוהו וסובב את ראשו אל כיוון הקיר , נמנע מלהשפיל את עצמו עוד יותר מול אחיו שלפי דעתו נהנה לראות אותו במצב השביר הזה .
״ לא ענית לי על השאלה ״ אמר צ׳אניול והתקרב אל סוהו , מסובב אותו כך שיוכל להביט בפניו .
״ אה... אנ..י סת..ם ״ אמר סוהו וצ׳אניול גיחך .
״ אז אם זה סתם , למה אתה בוכה ? ״ שאל צ׳אניול וסוהו הרגיש כאילו לא יוכל להמשיך להתחמק המבוגר גם כי הייתה לו חולשה אליו וכנראה היה נכנע לו וגם כי צ׳אניול היה בחור עקשן שלא ירגע עד שישיג את מה שחפץ בו ליבו .
״ את..ה יכול לל..כת ? ״ שאל סוהו ויבב בקולניות , כל הרגשות שהרגיש פשוט התגבשו ביחד והתפרצו כמו הר געש .
״ לא ״ אמר צ׳אניול ועקשנות נראית על פניו . כן סוהו אמנם לא בדיוק דיבר איתו רבות אך דבר אחד הוא ידע , אם צ׳אניול ישאר בחדר הזה שלפתע נהיה יותר חנוק , הוא פשוט יבכה כמו ילדה מסכנה ובטח ישפיל את עצמו עוד יותר .
״ ב..בקשה רק תלך , אני מתח...נן ״ אמר סוהו בבכי והביט בצ׳אניול שעיניו הביטו בו באדישות .
צ׳אניול הביט בנער לפעם האחרונה ולא הבין מדוע בכלל נקט בצעד הזה ונכנס לחדרו .
״ יש לך מזל שהטלפון שלי בחדר אחרת הייתי מצלם אותך ושולח את זה לכל אדם בבית הספר , אתה יודע זה אנוכי להנות ממופע כזה לבד ״ אמר צ׳אניול והסתלק מהחדר משאיר את סוהו פגוע עוד יותר .
YOU ARE READING
baby don't hurt me - Suyeol
Romanceסוהו אהב את אחיו עד כאב ואולי זה מה שהפך את הכל למסובך יותר .
