נקודת מבט הכותבת :
הבגרות עברה בשלום , לחלק מהם לפחות . למרות שסוהו טרח ללמוד כל כך הרבה לבגרות הזאת , מוחו היה עסוק או שאולי אפשר לומר ... מהורהר .
הוא חשב על קריס , על הנשיקה , על הכל . ועם כמה שהיה שמח להתחמק ממנו , זה הרגיש כאילו הגורל מנסה להפגיש בניהם בכוונה . קריס היה בכל מקום . וסוהו ניסה להתחמק ממנו בכל הכוח , הוא היה רץ לעבר ביתו במקום ללכת באיטיות כמו שהוא היה עושה . הוא היה מסתגר בחדרו ובוחן את השטח לפני שיצא מהדלת והוא דאג לנעול את דלת חדרו למקרה שקריס יחליט להיכנס . אבל המאמצים הרבים לא השתלמו במיוחד , כי גם עם כל הנסיונות , את קריס הוא פגש גם בביתו וגם בבית ספר . סוהו אפילו חושב שהגורל אוהב להתנקם בו .
אז כל מה שהוא עשה היה , להתמודד עם זה . כמובן שזה לא הלך כמו שתיכנן אבל הכל הלך די בסדר , טוב לפחות זה הלך בסדר עד שצ׳אניול וקריס החליטו לערוך מסיבה בבית . הו ונוסיף את זה שהם שכחו לעדכן את סוהו כי הוא ידע על העניין רק כאשר נערים ונערות צעקו בקולניות שגרמה לו להתעורר מהשינה שהיה שקוע בה .
״ מה לעזאזל הולך פה ? ״ צעק סוהו אך אף אחד לא ענה , כולם היו מחוקים , במובן של המילה . כוסות מפלסטיק היו זרוקות על הרצפה , ריח של אלכוהול וסיגריות נדף בבית ואנשים שהוא לא הכיר הסתובבו בביתו .
סוהו נאנח כאשר הבין שאין עם מי לדבר וניסה פשוט , לזרום עם המצב . כמובן שהוא עדיין חיפש תשובות אבל את צ׳אניול הוא לא ראה בשום מקום ואת קריס .. טוב , הוא לא רצה ליצור איתו כל סוג של קשר . אז הוא פשוט התיישב על הספה וניסה להתעלם מהזוג אשר התנשק בלהט .
״ ב...אקהיון , ביי..בי א..ני צרי..ך אותך ״ הוא הסמיק כאשר הרגיש כאילו הוא נדחף לרגע של שני הנערים , את אחד מהם הוא זיהה , את הנער הנמוך אשר למד איתו כימיה , קראו לו שיומין . סוהו החליט שהוא מעדיף לעזוב את שני הנערים לבדם בשביל לא להיקלע לסיטואציות מביכות או בשביל לשמור על תמימותו , למרות שהוא לא היה בטוח שנשארה אחת כזאת .
סוהו התקדם אל עבר המטבח בשביל לקחת לעצמו משקה , רוצה להשתחרר , הוא קינא בכל האנשים אשר היו נראים כאילו הם בעולם אחר , חסרי דאגות , לא חושבים על המחר ופשוט חיים את הרגע . אז הוא גם רצה את זה , הוא רצה לשכוח מצ׳אניול לפחות ללילה אחד . כאב לו , שהאדם שהכי אהב לא אוהב אותו חזרה , הרי אהבה חד צדדית הינה הכואבת מכל , היא נוראית יותר מכל דחייה , כי הרי אחיו אינו מודע לרגשותיו , מה שגרם לסוהו להרגיש בר מזל וחסר מזל באותו הזמן .
הוא פילס את דרכו דרך הנערים השיכורים ומזג לכוס האדומה את המשקה האלכוהולי , לוגם הכל בשלוק אחד . הוא התכוון למזוג לעצמו עוד אך קפא כאשר הרגיש ידיים מחבקות את מותניו .
״ התגעגעתי אליך בייבי ״ לחש , גורם לסוהו להצטמרר .
״ ק..ריס מ..ה אתה ע..ושה ? ״ שאל סוהו בפחד , מרגיש כל כך חלש מול הגדול ממנו .
הוא נאנק כאשר הרגיש את שפתיו של קריס נושקות לצווארו , גורמות לו להתפתל ולרצות להיעלם . הוא לא אהב את המגע הזה , לא את הידיים שחיבקו את מותניו , לא את הנשיקות אשר גרמו לו לרצות להקיא ולא את האחיזה הנוקשה של חברו הטוב של אחיו .
״ מה אתה אומר על שנמצא מקום רק בשביל שנינו ? ״ שאל קריס ותפס בחוזקה בידו של סוהו אשר ניסה להילחם בו אך לא הצליח .
״ ת..עזוב אותי ״ מלמל סוהו בפחד ועדיין נלחם בגדול ממנו אשר השליך אותו על הרצפה וסגר את הדלת אחריו . חיוך ממזרי עלה על פניו של קריס כאשר הביט בו , מה שגרם לסוהו לפחד עוד יותר .
״ סוף סוף אנחנו לבד , אתה לא מבין כמה אני מחכה לרגע הזה ״ מלמל קריס כאשר אותו חיוך עדיין מרוח על פניו . סוהו רץ אל כיוון הדלת וניסה לפתוח אותה אך הדלת הייתה נעולה וסוהו הרגיש כל כך חסר אונים .
״ קדימה בייבי אני בטוח שתהנה ״ אמר קריס מאחוריו והתחיל לנשק שוב את צווארו , גורר את סוהו אל עבר המיטה וזורק אותו עליה , מתעלם מקריאות ההתנגדות של הקטן ממנו .
״ בבקש..ה ק..ריס אנ..י ל..א רוצ..ה ״ הדמעות לא איחרו מלבוא , הוא רצה שכל זה יהיה חלום , שעכשיו הוא יתעורר ויגלה שזה בסך הכול סיוט בלהות . קריס התעלם ממילותיו של הקטן והמשיך במעשיו , פושט את חולצתו של סוהו אשר כבר הפסיק להתנגד , פשוט נותן לו לעשות כרצונו .
המגע של קריס החליא אותו , גרם לו להיגעל מעצמו ולהרגיש כל כך מושפל . הוא הרגיש כל דבר , כל נשיקה , כל נגיעה , כל ליטוף . גורם לו לרצות לבכות בקולניות , על הגורל העגום , על המציאות ועל זה שהוא חי בכלל .
׳ תן לו פשוט לסיים עם זה ׳ אמר לעצמו ועצם את עיניו , מקווה שמישהו ישמע את זעקותיו . הוא לא רוצה להיאנס , זאת לא הדרך בה הוא רצה לאבד את ביתוליו , הוא רצה שהפעם הראשונה שלו תהיה עם בחור שהוא אוהב . שזה יהיה מתוך אהבה ולא כפייה .
״ מה לעזאזל הולך פה ? ״ הקול העמוק שסוהו כל כך אהב נשמע כל כך קרוב אליו . סוהו היה בטוח שהוא חולם אך כאשר המגע של קריס נפסק לפתע הוא פקח את עיניו והבחין בצ׳אניול אשר הרביץ לחברו הטוב ביותר , גורם לו לגנוח בכאב ולהסתלק במהירות מהחדר .
״ צ׳..אניול ״ אמר סוהו בקול שבור , עייף מכל מה שאירע לפני . לא היה לו כוח להתמודד עם עוד אירועים , הוא רצה שהכל יפסק , שהכאב יעלם . שהכל פשוט יהיה בסדר למרות שהוא כבר לא יודע איך להיות בסדר מרגיש , הכל כאב לו , אפילו שקריס לא מישש את זממו בסוף אבל למרות הכל הוא הרגיש כל כך דוחה . במהירות הוא ניסה להסתי את חלקו העיליון בידיו , מקווה שצ׳אניול עוד לא ראה את הגוף המכוער שלו .
צ׳אניול במהירות ניגש אל עבר אחיו הקטן ועוטף את גופו הקטן בידיו החסונות , הוא שנא את עצמו כי הוא ידע , הוא ידע שזה עומד לקרות , הוא ראה הכל , הוא שמע הכל .
״ ששששששש הכל בסדר אל תדאג ״ סוהו עצם את עיניו שוקע אל תוך חיבוקו של אחיו הגדול , נותן לו לגעת בו כרצונו . הוא נתן למילים שלו לחדור לליבו בתקווה שהוא לא יברח כשהאור הראשון של הבוקר יעלה .
YOU ARE READING
baby don't hurt me - Suyeol
Romanceסוהו אהב את אחיו עד כאב ואולי זה מה שהפך את הכל למסובך יותר .
