נקודת מבט הכותבת :
השבועיים בלי הוריו התחיל וסוהו הרגיש כמו חיה שמנסה לשרוד בתוך הג׳ונגל וכאשר הוא תמיד מצא את עצמו בסביבת החיות הטורפות , מסע ההישרדות הפך ליותר קשה מפעם לפעם .
בהתחלה הכל היה רגיל , זאת אומרת שסוהו בילה את רוב זמנו בחדרו מתכונן לבגרות שקרבה , אך הכל השתנה כבר ביום השני להיעדרותם של הוריו . סוהו הופתע מאוד שראה מזוודה ענקית כאשר ירד במדרגות במטרה למזוג לעצמו כוס מים . בהתחלה , הוא חשב שהוריו ויתרו על רעיון החופשה והם החליטו לחזור אך כאשר הבחין שהמזוודה כלל לא דמתה לזאת שאימו גררה עימה מחוץ למפתן הבית , הוא התחיל לחשוד וישר הבין שמשהו לא בסדר .
שעוד מישהו נמצא בבית .
״ צ׳אניול זה את- ״ הוא נבהל כאשר שמע את קולו של קריס ועוד יותר כאשר קלט שהאחר בדיוק יצא מהמקלחת וכל פלג העליון שלו חשוף , הוא התנשם בהפתעה והטה את ראשו הצידה , מסרב להביט באחר .
״ לא חשבתי שתהיה פה , מצטער ״ אמר קריס וסוהו הביט בו בהלם , קריס מעולם לא דיבר איתו יותר משתי מילים ובכל זאת בפעמים האלו , צ׳אניול היה נושא השיחה . למען האמת , צ׳אניול תמיד היה נושא השיחה , בכל מקום , בבית , בתיכון ואפילו במחשבותיו של סוהו אך הוא בחיים לא יודה בזה בקול .
״ ל..א זה ב..סדר ״ אמר סוהו כאשר הבחין שקריס סוחב עימו את המזוודה , הוא הבין , המזוודה שייכת לקריס , מה שאומר שהוא עומד להישאר , זה מה שהיה חסר לסוהו . הבית תמיד היה המקום שבו יכל להירגע ולהתנתק קצת מכל מה שקורה לו אבל עכשיו , שקריס נמצא בבית , הוא לא בטוח שהוא יוכל למצוא לו שקט יותר .
סוהו קלט שקריס כבר עלה לעבר חדרו של צ׳אניול ורק נאנח , הוא לא הבין למה הוא צריך לסבול את נוכחותו של קריס גם בבית שלו , אומנם קריס היה יותר טוב מצ׳אניול בכל כך הרבה מובנים אבל עדיין , גם הוא התעלל בסוהו , גם הוא קילל אותו וסחט אותו , אז זה לא הפך אותו לטוב בעיניי הנמוך אך הוא לא יכול לשקר ולהכחיש שפעמים רבות , קריס היה מציל אותו מצ׳אניול וסוהו הודה לו על כך בליבו .
~
הערב כבר ירד וסוהו מצא את עצמו משליך את גופו המותש על מיטתו , הוא השקיע את כל זמנו בלמידה ומוחו היה על סף להתפוצץ מכל החומר שהוא הכיל ביום אחד . לכן , הוא החליט שהוא מפסיק את החרישות שלו למחר , נותן לגופו ולמוחו לנוח .
הוא עצם את עיניו בתקווה שיצליח לישון אך עיניו נפקחו בעייפות כאשר שמע קולות מבעד לדלת חדרו .
״ אתה חושב שהיא תצא איתי ? ״ סוהו שמע את קולו של אחיו והסיק שהוא וחברו כנראה מדברים במסדרון מה שגרם לו להתעניין בשיחה שלהם .
״ מי ? לי יונה ? אתה פארק צ׳אניול ברור שהיא תצא איתך ! ״ אמר קריס וגרם לצ׳אניול לגחך .
״ צודק ״ אמר צ׳אניול וחייך לעבר חברו הטוב .
סוהו אשר שמע את אחיו מדבר בכזאת התלהבות על לי יונה , אחת מהנערות אשר לומדות בשכבה של אחיו , חייך לעצמו בעצב , כאב לו שאחיו לא מדבר עליו באותו להט , לא מגלה שום התעניינות בו ויותר מכל מזה שאחיו היה סטרייט . כן עם כמה שזה ישמע דפוק , סוהו האמין שיום אחד צ׳אניול יחבק אותו , ינשק אותו וילחש לו משפטי אהבה באוזן אך החלום הזה היה יותר מדי טוב בשביל להיות אמיתי . אם מישהו היה מודע לרגשות שלו כלפי אחיו הבכור בטח היו מאשפזים אותו או חושבים שהוא לגמרי נפל על הראש אך הנמוך לא באמת ידע איך לשחרר מהגדול ממנו , הוא לא ידע איך הוא יכול להמשיך הלאה בזמן שהאחר נמצא תמיד קרוב אליו , אומנם לא מבחינה נפשית אבל פיזית .
הוא גם ידע שצ׳אניול לא אוהב אותו באותה דרך או בכלל ולכן כאב לו מכל כך הרבה בחינות .
הוא קילל את עצמו כאשר הרגיש את הדמעות מאיימות לפרוץ , הוא לא הבין למה הוא כזה בכיין , למה הוא לא מסוגל להחזיק את הדמעות שלו ? למה הוא לא יכול להיות חזק ? למה לעזאזל הוא באמת חושב שמישהו כמו צ׳אניול ישים לב לבן אדם מטומטמם כמוהו , לי יונה מהממת , היא כל מה שבן מחפש בבת זוג , היא יפה , חכמה ומצחיקה , כל מה שסוהו לא וזה גרם לו להרגיש כל כך חסר ערך כי ידע שהוא לא יכול להתחרות בה , זה כבר קרב שהוא הפסיד בו מלכתחילה .
הוא הרגיש פתטי , פגוע ונואש אבל הוא אהב את אחיו עד כאב ואולי זה מה שהפך את הכל למסובך יותר .
YOU ARE READING
baby don't hurt me - Suyeol
Romanceסוהו אהב את אחיו עד כאב ואולי זה מה שהפך את הכל למסובך יותר .
