Neighbors (Jikook)

פרק 3 - אש התשוקה

הבוגר שפך את המים על גופו, מנער את שיערו הבלונדיני כשקצוותיו נוטפות טיפות קטנות ושקופות. חולצתו הלבנה נדבקה לחזהו כשקוביותיו השתקפו דרכה.
ג'ונגקוק תפס את ג'ימין מאחור ומשך אותו אליו, אינו משחרר את הבוגר שנאבק בו.
היה לו חם, זיעה נטפה ממצחו, שפתיו אדומות ונפוכות - מפתות.
עיניו מלאות באש אדומה, ושיערו הברוטני זוהר מהאור.
ג'ימין נאנק כשכל גופו רטוב ועיניו פעורות לרווחה, שפתיו מעט פתוחות וליבו דופק; הולם בחזהו כמטורף.
●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●
ג'ימין התעורר מרעש חזק של יריות, הוא נבהל כל כך שקפץ ממיטתו וכמעט רץ אל המטבח בשביל למצוא סכין ולהגן על עצמו.
לאחר מספר שניות של נשימה מאומצת וידיים רועדות הבוגר הבין; זה רעש מביתו של הצעיר, והצעיר בסך הכל משחק במשחק מחשב.
ג'ימין רקע ברגליו מרוב עצבים, ויכלו לראות עשן עולה מאוזניו.
הוא הבין כי שכנו צעיר ממנו ובעל אנרגיות מרובות אך יש גבול לכמות שבן אדם מסוגל להבין ולסלוח.
הוא יצא מביתו כשפניו אדומות, שיערו עדיין מבולגן מן השינה וליבו דופק כמו משוגע, אי אפשר להבהיל כך בן אדם ולצאת מזה בשלום.
ידו דפקה על דלת העץ הדומה לשלו וחיכה, היריות לא פסקו אך קולו של הצעיר נשמע כמזמין את האדם העומד בחוץ.
הבוגר פתח את הדלת ונכנס לבית מסודר להפליא, כל החפצים עמדו כחיילים, הבגדים מסודרים בצד החדר וקופסאות רבות של ראמן סודרו כפירמידה ליד המקרר.
הבלונדיני הופתע לגלות כי כך הבית של הצעיר נראה, לרגע חש רגע גאווה בשביל הצעיר אך רעש היריות הקפיץ אותו שוב והזכיר לו בשביל מה הגיע.
"אתה מוכן ללבוש אוזניות." ג'ימין לא שאל, הוא לא ביקש, הבלונדיני הודיע לצעיר כי עליו לשים את האוזניות.
"לשים." קולו של ג'ונגקוק נשמע כחסר עניין, הצעיר בהה במסך המחשב כשידיו זזות במהירות בין המקלדת לעכבר.
"מה?" ג'ימין איבד את הביטחון והכעס בהם דיבר לפני מספר שניות, הוא לא הבין את ההקשר של ג'ונגקוק.
"אתה מוכן לשים אוזניות, אוזניות הם לא פריט לבוש." ג'ונגקוק מלמל כשהוא חסר כל קשב או עניין בבוגר ממנו.
ג'ימין כיווץ את גבותיו בעצבים, הצעיר ממנו התייחס אליו בחוצפה וחוסר כבוד.
"אוזניות יכולות להיות פריט לבוש, זה תלוי איך אתה לובש אותן. " הבלונדיני תיקן את הצעיר ממנו, רב על דקויות שאם לא הברונטי לא היה נכנס אליהן בחיים.
"אבל כשדיברת איתי, דיברת על אוזניות ליופי או אוזניות בשביל להשתמש בהן?" שאלתו של ג'ונגקוק הייתה רטורית והיא הרתיחה את עצביו של הבוגר, משום שהצעיר צדק.
ג'ימין ניסה לחשוב על משפט שיקטול את ג'ונגקוק הצעיר ויראה לו כי גם מבוגרים מסוגלים, אך שום דבר לא קפץ לראשו, הוא פשוט היה חלש מידי.
"אוזניות בשביל שתשתמש בהן." ג'ימין מלמל בחוסר חשק וכשהבין שהפסיד הוא עזב את דירתו של הצעיר, לא חיכה דקה נוספת.

"למה הילדים היום כל כך חכמים?" שאל את האוויר כשהתיישב בצמוד לקיר הגבס.
מעליו נתלתה תמונה שלו ושל הצעיר כשהצתלמו כשהזיקוקים מאחוריהם.
לג'ימין לא היו הרבה תמונות, במיוחד לא הרבה בהן יצא טוב ולמרות שמול הצעיר הוא נראה מכוער, הבלונדיני אהב את התמונה ותלה אותה, לפחות תמונה אחת יש לו.
הבוגר נאנח והסתכל על חדרו, סמיכות זרוקות בכל מקום, בפינת החדר הימנית בגדים הזרוקים על הרצפה ומוכנים לכביסה ואילו בצידו השמאלי של הבית ערמת בגדים
שעדיין ניתנים ללבישה.
עשרות קופסאות אוכל ושקיות חטיפים פזורים ברחבי החלל וכוסות קפה ריקות מימים בהם עבד שעות לילה נוספות.
"אני מוותר." הבוגר מלמל ביאוש ועצם את עיניו, הוא תכנן להרדם אך רעש מבהיל הקפיץ אותו במקומו, הבלונדיני הסתובב לאחור בשביל שהתמונה מעליו תיפול על פניו ותיצור לו חבורה באפו.
"ג'ונגקוק!" הבוגר צעק במלוא העצבים והוציא ממחסנו את שואב האבק המרעיש שלו.
הוא חיבר את המכונה לשקע ורעש חד וחזק החל להישמע ברחבי ביתו.
הבוגר סתם את אוזניו והצמיד את שואב האבק אל קיר הגבס הדק, הקיר כולו רעד כתגובה לרעש האיום.
"מה לעזאזל?" הבוגר שמע את קולו של ג'ונגקוק, חיוך עלה על פניו כשהבין שהצליח להתגבר על היריות שבקעו מהמחשב.
"ג'ימין!" צעקתו של הצעיר הפתיעה את הבוגר ממנו וכששמע את ההלמות על דלת ביתו הבין כי הרגיז את הצעיר.
"כן?" ג'ימין פתח את דלת ביתי כשחיוך מזויף מרוח על פניו.
"מה זה הרעש הזה?" הצעיר שאל מעט רגוע יותר, להפתעתו של הבלונדיני הברונטי הסתכל לתוך עיניו.
"הבטן שלי." הבוגר החליט להציק לצעיר. הוא נהנה מהרעיון שהצעיר מתעצבן או מוצא את עצמו חסר מילים.
"אז... כדאי שתבדוק את זה אצל רופא, זה יכול להיות סימן לא טוב." הצעיר נשמע מודאג ומבולבל כאחד, הוא לא הבין איך הבטן של הבלונדיני חדרה את היריות בביתו אך בחר להאמין לבוגר ממנו, אולי זה נושא סגור.
ג'ימין כמעט פרץ בצחוק כשראה את הרצינות בה ג'ונגקוק לקח את דבריו.
"אני אבדוק" הבוגר הבטיח כשהוא ממשיך בהצגה.