Neighbors (Jikook)

פרק 6 - שינה חמקמקה

ידו העדינה של הבוגר תפסה במגבת הרטובה והחלה לנגב את ידיו השריריות של הצעיר ממנו.
"ת-תעזוב אותי." הצעיר ילל בכאב אך הבוגר אינו יכל, ג'ונגקוק היה חם מידי, לוהט ממש.
הבלונדיני הרים את הסוודר של הצעיר, נלחם בברונטי כשבאותו הזמן מלטף את קוביותיו, הן היו חמות וקשיחות אך אחרי מגעו של ג'ימין גם רטובות.
"ב-בבקשה." הצעיר החזיק את דמעותיו אך הבוגר אינו שחרר, הוא התיישב על ג'ונגקוק שהתנגד בחוזקה למתרחש והעביר את המגבת הרטובה לצווארו.
ידו הימנית על צווארו של הצעיר וידו השמאלית בתוך הסוודר.
גניחות שקטות ברחו משפתיו של הצעיר כשפניו הופכות אדומות יותר ויותר ונשימותיו מתחילות להתייצב.
ג'ימין ממשיך לשבת על מותניו של הצעיר ממנו, מסתכל עליו בעדינות.
●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●
"ג'ימין!" הצעיר קרא בכעס, ידיו מאוגרפות כשעיניו חוקרות את המחשב האהוב שלו, את קונסולת המשחקים היקרה שלו.
"מה?" הבוגר יצא מן השירותים כשהוא מנגב את ראשו בעזרת מגבת ירוקה.
"איך לעזאזל, הגיעו האיטריות שלך למחשב שלי?" הברונטי שאל כשידו מרימה מספר איטריות מהמקלדת.
הבוגר הסתכל על האיטריות, ועל המחשב ולבסוף גם על הצעיר ממנו.
"אופסי?" ג'ימין מלמל בחמידות אך לג'ונגקוק זה לא עשה דבר.
"אני אהרוג אותך!" הצעיר צרח והחל לרדוף אחר הבלונדיני, בדרכו מפיל את ארגז התקליטים של ג'ימין, את הבגדים המקופלים ואת פח הזבל.
הצעיר כמעט תפס בכובעו של הבוגר אך רק כמעט.
השניים יצאו מדירתם ורצו ברחבי בוסאן, שלג לבן ירד מן השמיים, הפך את הרצפה לבנה.
ג'ונגקוק רעד אך לא נתן לג'ימין לברוח מידיו ואילו הבוגר צחק בקולי קולות.
"אתה תחלה." ג'ימין הודיע לצעיר אך אינו עצר, הוא אינו רצה לדמיין מה יקרה לו אם יעז לעצור.
ג'ונגקוק בחן את עצמו לרגע, הוא היה ללא חולצה כשעל חלקו התחתון מכנס כדורסל רחב ולבן. הוא באמת הולך להיות חולה.
"אני מאמין לך," הברונטי מלמל דרך נשימותיו המואצות, למרות הרוח הוא הזיע וזאת הייתה דרך נוספת לוודא כי יחלה בעתיד הקרוב.
"אבל לא אכפת לי." ג'ונגקוק הגביר את המהירות שלו, רץ בצורה כמעט לא אנושית לכיוונו של ג'ימין המסכן.
"אני אדאג לך! אכין ל-לך מרק עוף ע-עם כנפיים!" כשהבוגר הבין כי אין לו סיכוי אל מול השד הצעיר, החליט לשנות טקטיקה ולמרות העובדה שעדיין רץ, הוא התחנן לרחמים.
"אני יכול לבקש את זה מיונגי." הצעיר שהחל להתנשף בכבדות מלמל ואחר כך השתעל, הוא חלה מהר מהמצופה.
רגליו של הברונטי של הפכו כבדות ועייפות, חזהו שקע ונקודות שחורות החלו למלא את שדה ראייתו, אך אינו ויתר לבוגר ממנו.
"אתה תמות בקצב הזה." ג'ימין צעק אל הצעיר כששם לב שהמרחק ביניהם גדל.
"אני אמות אבל אתה קודם." מילותיו של ג'ונגקוק נשמעו מפחידות באוזניו של הבוגר ממנו, אך לא עברו שלוש שניות וג'ימין שמע קול נפילה.
הוא לא היה צריך יותר ממבט קצר באדם המשוגע שרץ כמעט עירום בשביל להבין, הוא נפל למלכודת.
ג'ונגקוק קפץ על הבלונדיני, מפיל אותו לשלג הקר כשהוא העליון.
"אתה תתעסק לי עם המחשב?" הצעיר שאל כמו ששואלים ילד קטן בשעת מחילה, רק שג'ונגקוק ישב על מפסעתו של ה'ילד' המדובר כשהוא מחזיק בידיו קדימה.
ג'ימין הניד בראשו, הוא בקושי הצליח לדבר כשהצעיר ישב עליו, במקום כה אינטימי ורגיש.
"אתה תאכל ראמן ליד המחשב?" הצעיר שאל שאלה נוספת והתכופף קדימה, גורם ללחץ גדול אף יותר על מפשעתו המסכנה של הבוגר.
ג'ימין החניק גניחה בלתי רצונית, הרי זה לא שג'ונגקוק 'עשה לו את זה' או שהוא נמשך לגברים. מפשעתו הייתה מקום רגיש במיוחד והצעיר לחץ עליה בחוזקה.
"ל-לא." ג'ימין החניק את גניחותיו וניסה להזיז את הצעיר מהאזור האינטימי והכאוב שלו.
"לא מה?" ג'ונגקוק המשיך, ידיו כבר לא אחזו בבוגר בכזאת חוזרה והוא התכופף עוד יותר לכיוונו, נוגע לא נוגע בגופו.
"אני לא אכנס לא-אזור המחשב." הבלונדיני ניסה להחזיק את קולו יציב, אם הברונטי יגלה שג'ימין כמעט גמר רק מישיבתו על איברו, האגו שלו יעלה לגבהים משוגעים.
"ואתה?" הברונטי עדיין לא היה מרוצה, נשימותיו היו עדיין כבדות וקרירות על פניו של הנמוך ממנו.
"ואני מצטע-" לפני שג'ימין סיים את התנצלותו הוא הרגיש את גופו של הצעיר עליו, חזהו החשוף אל מול הסוודר העבה שלבש.
לרגע לא הבין את המתרחש אך כשתפס בכתפו של הצעיר הוא השתנק, פלג גופו העליון היה חם כאש ופניו אדומות עד מאוד.
ג'ונגקוק, שותפו הצעיר התעלף, הוא חלה וגופו חם וחשוף אל מול הקור המקפיא.
ג'ימין מיהר לפשוט את הסוודר העבה שלבש ולהלביש את הצעיר ממנו, הוא מצא את עצמו בחולצה קצרה ולבנה.