ג'ונגקוק חש את ישבנו כואב, ג'ימין אחז בגבו התחתון בחוזקה - לא נותן לצעיר להתגלגל.
מפשעתו הרטובה של הבוגר גרמה למכנסו של הברונטי להירטב גם כן ולשניהם להאדים.
גופותיהם התחכחו אחד בשני.
ידיו של ג'ונגקוק החזיקו בחולצתו של הבוגר כשעיניו מקווצות בפחד ואילו הבוגר חוקר את פניו של הצעיר ממנו בסקרנות.
גניחה עדינה ברחה מפיותיהם יחדיו. הם רעדו מהקור אך חיממו אחד את השני.
●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●
"היי." ג'ימין מלמל בחוסר בטחון אל מול הגבר היפה שישב מולו.
הצעיר הרים את מבטו מן המכשיר שבידו חייך וחזר לשחק במכשיר, אצבעותיו זזו במהירות על המקשים ותוך שניות הוא לחשש בשמחה.
ג'ונגקוק התלבש בצורה די מהודרת למפגש.
הוא לבש ג'ינס שחור וצמוד וחולצה מכופתרת שחורה גם כן, החולצה הייתה סגורה חוץ מהכפתור האחרון. מעל החולצה מעיל גדול ארוך ושחור בעל שישה כפתורים גדולים.
לאחר מספר דקות של שקט מותח אחת המלצריות ניגשה אליהם והציעה תפריטים, היא חייכה אל הצעיר והלכה.
"אתה לא מתייחס?" ג'ימין שמע את עצמו שואל ולוגם מכוס המים שכבר עמדה על שולחנו.
"למה?" הצעיר אינו הרים את מבטו מן המכשיר כשדיבר, הוא נראה מרוכז עד מאוד במעשיו.
"אל המלצרית שניסתה להתחיל איתך כרגע." ג'ימין השיב וראה את ג'ונגקוק מרים את גבותיו בפליאה, גם מבטו של הצעיר התרומם כשחיפש במבטו את המלצרית.
"זאת השטנית ליד הבר." ג'ימין הסביר והצעיר הסב את מבטו אל אותה מלצרית. הוא חקר אותה במבטו ואז השיב את מבטו אל הבוגר יותר.
"אתה בטוח?" הברונטי שאל בבלבול והבוגר הנהן מבלי לחשוב פעמיים.
ג'ימין החליט להעיר את ג'ונגקוק מהבלבול שלו נתן לו מכה בגב.
"לך תדבר איתה." הציע אך הצעיר פחד והתקפל בכיסאו, מהצד היה אפשר לחשוב שנזפו בו.
"נו כבר." ג'ימין התעצבן וניער את הצעיר בכיסאו, הבלונדיני לא האמין כי הצעיר ממנו כה פחדן.
לפתע המלצרית כבר הופיעה מולם כשמבט מצטער על פניה, מאחוריה הגיע אדם נוסף בעל שיער הצבוע לגוון מנטה כחלחל.
"אדוני אני מצטערת שהתחלתי עם חבר שלך, הייתי בטוחה כי אתם ידידים, אין לי שום כוונה להפריד בינכם." המלצרית הצטערה וברחה מהמקום במבוכה.
"אני מצטער אם הפרענו לכ-" לפני שהאדם בעל שיער המנטה סיים להתנצל קולו של ג'ונגקוק נשמע מבולבל "היונג?".
האדם בעל שיער המנטה חקר לרגע את פניו של הצעיר ועיניו נפערו "קוקי?".
שיער המנטה חייך חיוך רחב ולפתע גם ג'ימין זיהה את האדם שלמולו.
"יונגי?" קולו של ג'ימין היה כל כך מבולבל ותוהה יחדיו.
"ג'ימין?" מין יונגי זיהה מיד והסתכל על השניים בתדהמה.
"אתם זוג?" הוא שאל לפתע וגרם לשניים לקפוא, ג'ימין אינו ציפה לשאלה המחייבת הזאת.
איש מהם אינו ענה לשאלה, הם באמת ובתמים היו קפואים מפחד ובלבול.
"מה?" ג'ימין שאל בהלם, עיניו השחורות בהו בעיניו השחורות של ג'ונגקוק ואז בעיניו החומות של יונגי.
"אתם מקסימים ביחד." הוסיף וג'ונגקוק נבהל, הוא התרומם במהירות ופיספס את כוס המים של ג'ימין, וזו נפלה על ג'ימין שקפץ לאחור גם כן כשהוא מזיז את השולחן קדימה וגורם לצעיר ממנו לאבד שיווי משקל וליפול קדימה, מפה לשם יצא מצב שבו ג'ונגקוק שוכב על ג'ימין כשכל מפשעתו רטובה.
לרגע כל המבטים הופנו אליהם.
ג'ונגקוק חש את ישבנו כואב, ג'ימין אחז בגבו התחתון בחוזקה - לא נותן לצעיר להתגלגל.
מפשעתו הרטובה של הבוגר גרמה למכנסו של הברונטי להירטב גם כן ולשניהם להאדים.
גופותיהם התחכחו אחד בשני.
ידיו של ג'ונגקוק החזיקו בחולצתו של הבוגר כשעיניו מקווצות בפחד ואילו הבוגר חוקר את פניו של הצעיר ממנו בסקרנות.
גניחה עדינה ברחה מפיותיהם יחדיו. הם רעדו מהקור אך חיממו אחד את השני.
"אתם בסדר?" מין יונגי שאל במעין הלם כשהסתכל על התנוחה של השניים.
"כ-כן." מלמלו יחדיו בכאב כשג'ימין עוזב את גופו של הצעיר ממנו ואילו הצעיר מתרומם ממנו במהירות כשעוד גניחת כאב בורחת משפתיו כשהוא תומך בישבנו.
"טוב, אני אמשיך לעבוד." יונגי מלמל במבוכה וברח משולחנם של השניים.
"אתה בסדר?" הצעיר שאל כששלח את ידו אל עבר המבוגר ממנו, ג'ימין הנהן והסתכל על הצעיר ממנו בשאלה הזהה לשאלתו.
"רק התחת כואב מעט," ג'ימין צחקק והיה ברור כי ג'ונגקוק הצליח לשבור את הקרח.
"והתחתונים רטובים." ג'ימין הוסיף וראה את חיוכו הקטן של הצעיר ממנו הופך לצחוק.
"לגבי זה, סליחה," ג'ונקוק הצטער וחיוכו ירד אך עלה שוב המהירות.
"אני לא מרטיב בדרך כלל." לרגע ג'ימין ניסה להבין את פשר המשפט ואיך הוא מתקשר לשיחתם אך ברגע שהבין החל לצחוק.
"אני לא אדע זאת עד שלא אשן איתך." ג'ימין מלמל בחוזר תשומת לב ומשום שאמר זאת בקול הצליח לסובב כמה מבטים נדהמים מהיושבים.
"אז לא תדע זאת לעולם." ג'ונגקוק ציין וג'ימין צחק, הוא לא ידע זאת לעולם.
השמש כבר ירדה והשניים יצאו מהבר כשמנופפים לשלום לכיוון המלצרית ומין יונגי.
"היה כיף." ג'ימין מלמל במבוכה כשלא מצא מה להגיד.
"כן, היה." ג'ונגקוק נשמע תוהה.
השניים עמדו בכניסה של הבר שלאף אחד מהם אין מושג איך לסיים את הפגישה.
"אז נתראה." ג'ימין ניסה להוציא השניים מהמתח בו היו שרויים ולהיפרד כמו שצריך, הוא התכוון ללכת אך נעצר על ידי קולו של הצעיר ממנו.
"אנחנו שכנים." מלמל הברונטי וגרם לבוגר לחוש מטומטם על העובדה שהתכוון להיפרד מהצעיר כמו שנפרדים מחבר.
"נכון." הבלונדיני לחש ומספר דקות השניים פשוט עמדו ובהו באוויר, מבוכה ומתח היו התחושות שעברו בין השניים.
לבסוף השניים החלו להתקדם אל עבר הבניין בו גרים.
"וואו, תראה!" ג'ימין הנלהב הביט בזיקוקים בחיבה, בדרכם לביתם השניים ראו זיקוקים צבעוניים בשמיים ונעצרו למולם, על גשר הצמוד לבניין בו גרו.
ג'ונגקוק חייך גם הוא אל מול הזיקוקים ושניהם הסבו את מבטם מעלה.
הם לא היו רגילים לראות תמונות יפות כאלו והחליטו לקחת תמונה.
ג'ונגקוק אחז בטלפון וג'ימין עמד מהצד הימני שלו, הם בחרו בצעיר שיצלם משום שהוא היה גבוה יותר מהבוגר.
השניים סיימו להתרשם והעבירו מבט אחרון כשג'ונגקוק לפתע תפס בעינו השמאלית והתכופף מעט.
"נכנס לך משהו לעין?" ג'ימין רצה לוודא שהבין את התכופפותו של הצעיר נכון ושאל, ג'ונגקוק הנהן ושפשף את עינו.
"בוא, אני אעזור לך." ג'ימין הציע והצעיר סירב בהתחלה אך לבסוף הסכים.
ג'ימין התרומם על קצות אצבעותיו משום שג'ונגקוק היה גבוה מידי, הוא נשף בעינו של הצעיר ממנו כשידיו מחזיקות בכתפיו בשביל להתייצב.
הוסוק הביט על המתרחש בהלם, הוא אינו האמין למראה עיניו.
חברו הטוב נישק את אותו הגבר שהיה בביתו מספר ימים קודם לכן.
הוסוק כמעט קפץ ממקומו כשהביט בשניים, הוא ניסה לחשוב האם העולם מתעתע בו או האם הזווית בה עמד היא הסיבה לדברים שראה.
הוא תכנן לחקור את העניין לעומק ולוודא האם חברו מסתיר ממנו עובדה כה חשובה על חייו והאם האדם שנמצא איתו קשור לאותה עובדה.
הוסוק הסתובב על צעדיו וברח, גם אם תכנן לגלות את האמת, הוא לא תכנן לעשות זאת באותו הרגע, הוא עדיין עיכל את העובדה שחברו הומו בספק.
YOU ARE READING
Neighbors (Jikook)
Fanficבבניין קטן שבעיר בוסאן מתגוררים זוג שכנים, כל אחד עסוק בענייניו. הראשון בעבודתו התובענית בתור כתב והשני בתור גיימר שרק עבר אל הדירה. במהלך שהותם בבניין מתרחשות מספר אי הבנות וצירופי מקרים שכל מה שאפשר לספר עליהם, זה תזמון גרוע - או ליתר דיוק, מושלם...
