שריקות מילאו את המסדרון בעוד פסעתי לעבר כיתתי, היום הזה היה משעמם כמו שאר הימים. העיניים שלהם מעולם לא הפסיקו להפשיט אותי ובמקום מסוים, אהבתי זאת.
את תשומת הלב שלהם..את הזיק הנוצץ כאשר הם מביטים בי, הייתי הבחור שכולם רצו בין אם זה לאהבה או לסקס חסר משמעות כבשתי אותם וטרפתי כמו אריה, אני מוצלח ונאה את זה אני יודע. כל מה שרצו ממני היה את תשומת הלב של ליבי, הם רצו שרק אביט בהם ואנשק אותם..שאחוש ללא פסק זמן.
אך כל מה שליבי רצה, הוא אהבה.
תמיכה..תקווה. אבל מעולם לא קיבלתי
מעולם לא הבנתי במה אני מיוחד, במה אני מוכשר כדי שכולם יאהבו ויהללו את גופי ופניי.
השאלות עפו להן באוויר כאשר צעדתי בנעימות לעבר כיתתי כאשר הצלצול חדל מלהשמיע. הייתי רק עשרה צעדים בודדים עד שניתקלתי בגוף נוסף שגרם לכל הספרים שלו ליפול מידיי ולסתי ננעלה לה, כעסתי על כך אך לא יכולתי להוציא זאת החוצה. לא.
התכופפתי כדי להרים את הספרים הכבדים שהוא נשא לפני כן "א-אני מצטער" הוא אמר בקולו העמוק. הבטתי בו..עיניי נתפסו על השפתיים העבות אך הדקיקות כאשר נקודת חן מוסיפה ליופיו הטבעי, אפו הטיפה סולד כאשר נשם בכבדות והמשיך להרים את שפתיו. בגדיו שהיו כנראה גדולים עליו הוו את גופו הדקיק אשר הבגדים הסתירו אותו. שיערו החום שהיה מבולגן בטבעיות והעגיל אשר השתלשל והתחכך עם כתפו היווה לי מראה עוצר נשימה.
הוא הרים את מבטו וסרקתי אותו יותר טוב, הוא נראה פשוט מלאך אשר נפל מהשמיים "ג'ון ג'ונגקוק" הצגתי את עצמי בחיוך ממזרי אך הוא לא טרח לשלוח אליי מבט מאוהב..מבט כה נחשק ואף לחיו לא הסמיקו. הוא שידר קרירות ומיד התרומם. "מה בדיוק קרה כאן," "דחו את ג'ון ג'ונגקוק?" שמעתי ליחשושים לעברי ומיד עלה מי הבזק של כעס. כעסתי על הבחור הרנדומלי הזה שלא נתן לי את תשומת לב..שלא בהה ביצירת מופת אשר עמדה מולן, איגרפתי את ידי והלכתי משם לעבר הכיתה.
YOU ARE READING
Playboy | Taekook
Fanfictionג'ון ג'ונגקוק תמיד היה נערץ. הוא היה האהוב ביותר גם כשלא עשה דבר. בנות רצו אותו, בנים התחברו אליו, אלו שבתחתית הפרמידה השלטה בתיכון, שאפו להיות כמוהו. אך למרות זאת, למרות התחושה המשכרת של הפופולאריות, ג'ון ג'ונגקוק היה בודד. קים טאהיונג היה קלישאה...
