Playboy | Taekook

Part 3

ההורים שלי, הם היו אנשים מופלאים וקסומים, תמיד אהבתי אותם למרות שהם לא אותי הלב שלי פעם בשבילם, אימי חיבקה ונשקה למצחי כאשר הורידה אותי ממותניה, הייתי אז תינוק שעשה את צעדיו הראשונים, אני זוכר את ההתרגשות שמילאה את גופה שצפתה בבנה הקטן אומר את מילותיו הראשונות, חיוך מריר עלה על פניי שסיפרו לי איך הייתי אז, לא אהבתי את עצמי, שנאתי, הוריי מתו להן והשאירו את בנם הקטן לבד כנגד העולם, שנאתי את זה שהם לא לקחו אותי איתם רציתי להיות עם הוריו בפעם האחרונה. להתאחד איתם לאחד כמו שמשפחה אוהבת ותומכת שהיינו אמורים להיות, אך כל מה שנשאר הייתה פיסה נייר מקומטת ובה מילות כאב חרוטות בדם, התיישבתי על הכיסא, צפיתי בנער הקטן הזה שניסה להתרכז בשיעור אך במקום זאת התרכז בחלומות בהקיץ, חשתי בזה, הבייבי שלי נראה מתוק וטהור אין פלא, הוא נראה מתוק כמו דבש, חיוכו המרובע לא נמחק אף מעולם, השמחה שלו היא מה שעוררה בי סקרנות לגביו, רציתי להכיר בו, רציתי ללמדו לקח חשוב, הוא שלי, הוא רק עוד נער שאשחק ואזרוק לכלבים כמו השאר המסכנים.

לאחר שעתיים של חפירות מצד המורה, יצאתי ל'הפסקה הגדולה' כמו שאומרים, הלכתי בין נערים ונערות שאת רובם כבר הכרתי ואני מתכוון ממבטים ולא שמות פרטיים. קרצתי לכמה בנות שנראו טוב בעיניי, הטעם שלהן באודמים נראה מכוער עליהן, רציתי לומר אך לא רציתי שירגישו רע לגביי המראה שלהן, כמה מהן ליטפו את זרועי שחלפתי בניהם, חשקו בי, את זה ידעתי כבר מראש, נגיעה היא הדבר החשוב בבני אדם שיכל לקשר ברגעים אינטימיים, חוויתי ואני חייב לציין, זו הייתה מגע מענגת בהחלט.

יצאתי לחצר הגדולה שגוש גדול של בנות רודפות אחריי וצווחות את שמי, הבטתי לאחור ואוזניי צרבו מצעקותיהן, אולי הגזמתי עם התנועה הזאת, עיניי קלטו אוטומטית אותו, מתיישב מול חברו שידעתי את שמו בעל פה; פארק ג'ימין, הם דיברו בניהם וציחקקו, הרגשתי צביטה, לא אהבתי את הקירוב בניהם למרות שהם רק עוד חברים טובים שמגלים סודות כמוסים, הסטתי את מבטי חזרה והתקדמתי לעבר יונגי שישב על אחד המדרגות שהשקיף על המגרש הגדול עם השדה הירוק והבוהק ואיתו כמה נערים משחקים להנאתם "מין יונגי," קראתי לשמו והורדתי מאוזניו את האוזניות, פניו הרצינו שמישהו העז לגעת בדבר ששייך אך ורק לו "ג'ון." קולו היה נשמע סמכותי לרגע, גיכחתי למראה התלהבותו הצינית.