פרק 5

174 15 3
                                    

פרק 5

קלר עמדה ליד הדלת ולא זזה כאילו מחכה שהדלת תפתח בעצמה.

היא זזה הצידה ונישענה אל הקיר. השתיקה הייתה טיפה מביכה, כי שנינו חיכינו למשהו וגם הדבר היחידי שעכשיו המחשבות שלי עסקו, היה לדעת מה נמצא מאחורי הדלת הזאת.
באתי לשאול אותה למה אנחנו מחכות, אבל פתאום הידית של הדלת זזה, והדלת נפתחה.
משם יצא גל ענק של אנשים, כאילו מאחורי הדלת הזאת נמצא רחוב שמוביל אל העיר שאולי לפני כמה שעות הייתי שם.
קלר נכנסה אל החדר ואני התקדמתי אחריה.

זה היה חדר ענקי שעל התיקרה היו חלונות ענקיות שיצרו מן גג ,וקרני השמש שהאירו מבעד לחלונות הציפו את כל החדר.

באמצע ניצב שולחן ענקי שעשוי מאבן ולאורך כל הקירות היו ארונות עמוסים בספרים ישנים.

ובפינה אחת בחדר ניצב אבן ענקי שהיה יותר גדול ממני,זה היה נראה כאילו האבן הזה היה נמצא שם כל הזמן.

"תעמדי פה. אני צריכה שנייה לדבר עם מישהו" קלר אמרה לי ואז התקדמה לכיוון השולחן.

עמד שם גבר ואישה ששוכחו ביניהם. קלר עמדה בצד וחיכתה שהשיחה שלהם תגמר.

כשהשיחה הסתיימה, הגבר התיישב ליד השולחן והתחיל לעיין בדפים שהונחו עליו.

"אאממ... דיגל(digel)?

"אא..שלום קלר, שמעתי שהסתבכת היום עוד פעם בצרות".

"זה לא שאני מחפשת אותם" קלר הזדרזה להגיד.

"אז שיחררת כבר את הילדה שהבאת לפה?"

"אאממ..היא... בעצם היא פה", קלר אמרה בקול מהסס.

דיגל הרים את מבטו, שלפני שנייה התעסקו בחומרה בדפים.

"מה אמרת?" הוא הסתכל אליה במבט מבולבל כאילו לא הקשיב לקלר עד עכשיו.

"אמרתי, שהבאתי את הילדה לפה". היא הסתובבה והצביעה לכיווני.

זאת הייתה הרגשה מוזרה כי, עד עכשיו הרגשתי את עצמי כאוויר.

"אבל דיגל, אני יסביר הכל!" קלר מיהרה להגיד לפני שיגיעו התוצאות.

הוא לא הגיב ופשוט שתק, ולכן היא המשיכה לדבר.

"כשפגשתי אותה ראיתי שיש לה את הסימן ואז הוא נעלם, אז חשבתי שדימיינתי. ואז כשה הבאתי אותה לפה ,נתתי לה לשתות את השיקויי של שכיחת הזיכרון, והיא לא שכחה שום דבר ורק התחילה להזכר בהכל. אז חשבתי ש, שאתה תדע מה לעשות."

דיגל חשב כמה דקות, כאילו מנסה לימצוא את הפיתרון המתאים.

"תודה קלר, זה מאוד נבון מצידך". הוא אמר ואז סימן לי להתקרב.

האיתי  ממש רחוקה מהם, דבוקה לפינה קטנה מאוד שבקיר.

זה היה מפחיד, כאילו עכשיו יתחילו לעשות עליי ניסויים, וגם כבר לא ניסיתי להתחיל לחשוב איפה אני נמצאת ולמה פה כולם מוזרים. כיוויתי שזה פשוט חלום.

בלורין- שער בין שני עולמותWhere stories live. Discover now