פרק 1
(הערת הכותב: שני הפרקים הראשונים עוסקים במשהו שקרה לפני עשר שנים).
אמנדה סיימה לסרק את שערה הבהיר והתחילה לאסוף אותו בסיכה קטנה שהונחו עליו כמה אבנים זעירות.
היא הביטה במראה פעם אחרונה וברגע שהתכוונה לצאת מהחדר היא שמעה את קולו של בעלה.
"אמנדה את ראית את שעון היד שלי?" סטיב צעק מהחדר הנגדי והתחיל לחפש את השעון בין הספרים שהונכו על שולחן העבודה.
"חיפשת בסלון?" היא צעקה בחזרה וירדה במהירות לקומה הראשונה ובדרך גם סידרה בעדינות את שמלאתה הפרחונית.
"סטיב! תזדרז לפני שבל (bell) תבוא ותתחיל לעכב אותנו". אמנדה נסתה לזרז את בעלה וחיכתה לו בצד על מנת שיוכלו לצאת ביחד.
הוא ירד במהירות במדרגות בעוד כשמרכיב את שעונו על ידו ומכניס במהירות את רגליו לתוך נעליו השחורות שקנה לפני שבוע בסכום לא קטן. הוא שרך את השרוכים במהירות ושניהם פנו לכיוון היציאה.
ואז פתאום ילדה קטנה עם שיער חום שעדין לא סורק מהשינה יצאה מהפינה ורצה אל אמנדה וסטיב.
"אמא בבקשה תשארי!" בל רצה במהירות אל אמה בניסיון להשאיר אותה בבית.
היא התחילה להתחנן והעיניים החומות בגוון הדבש שלה התחילו להתמלה בדמעות קטנות.
אמנדה התקופפה לעברה כדי שתוכל לראות את עיניה הקטנות של בל, את הצבע היפה שעכשיו אי אפשר היה לראות בגלל דמעותיה.
"בל חמודה שלי,אל תבכי. אני יודעת שאת לא רצית להעביר ככה את היום הזה, אבל יש לנו סידורים ממש חשובים שאי אפשר היה לדחות."
אמנדה שהצטערה מאוד לראות את ביתה ככה, ניגבה את הדמעות שזלגו בלחיים האדומות של בל.
היא ניסתה לעודד אותה, ומשכה אותה לחיבוק חמים "יום הולדת שמח תינוקת שלי" היא לחשה לה בשקט ונישקה אותה נשיקה חמימה על קצה אוזנה, ומבעד לכך בל גם הרגישה את ידו של אביה על ראשה.
"בל, אני מבטיחה לך שבדרך נקנה לך מתנה ענקית! ובינתיים יש לי משהו קטן בשבילך."
אמנדה הוציאה מהתיק שלה קופסה קטנה וחפנה אותה בתוך כף ידה הזהירה של בתה.
"ועכשיו בל, אנחנו צריכים ללכת".
היא נשקה לה נשיקה אחרונה על המצח. נעמדה על רגליה ופתחה את הדלת בשביל לצאת.
סטיב הסתובב ונופף "ביי קופיקו" הוא אמר וחיוך קטן הציץ מבעד לדמעות של בל כששמעה את הכינויי שכבר הודבק לה מאביה.
בל עמדה שם עוד כמה דקות ספורות, עדיין מצטערת על כך שהורייה הלכו ביום הולדתה ובאותו הזמן גם חושבת על איזו מתנה הוריה יביאו לה , ואז רק הרגישה את היד של סבתה על כתפה. "בואי נראה איזו מתנה אמא נתנה לך." היא אמרה לה.
בל פתחה את הקופסה והוציאה משם שרשרת זהירה בצבע זהב.
" איזו שרשרת יפה!ועכשיו רוצה שנכין משהו טעים?" סבתה ניסתה לשמח את בל בכל צורה שרק אפשר במיוחד ביום הולדה של נכדתה.
"כן,פנקייק עם שוקולד!" בל הכריזה בהיתרגשות והתחילה לקפץ במקום.
היא מייד שמחה כשנזכרה במשהו טעים ועוד שוקולד וכל הדאגות נעלמו תוך שנייה, היא לבסוף האמינה שיום הולדתה יעבור בסדר ושאחרכך גם הוריה יחזרו והכל יהיה עוד יותר נהדר.
YOU ARE READING
בלורין- שער בין שני עולמות
Fantasía****מוקפא***** היא חייה כל ילדותה בורחת ממקום אחד לאחר מבלי לדעת שהיא בורחת מעצמה ומהגורל שהמשפחה שלה הסתירו ממנה. בלורין גרה בבית קטן עם סבתא אחרי שהתאונה לקחו את הוריה, אבל יום אחד ילדה לא מוכרת מפילה אותה בסערה באמצע הרחוב, ואז משהו מוזר קורה. מה...
