בלורין- שער בין שני עולמות

פרק 13 חלק ב'

כל האנשים עברו דרך הוילון ואז גם אני ומלודי עברנו דרכו כשהביאו לנו מעבר.
ההרגשה הייתה כאילו אני עוברת בין העננים הרכים כמו צמר וכשטיפות דקות מדקדקות אותי. החוטים הדקים והכסופים ליטפו את פניי ושערי בעדינות והעביר הרגשה חמימה כאילו ולשנייה אני נמצאת במיימד אחר.
כשעברתי את הוילון ופתחתי את עיניי שוב, הייתי המומה ממה שהעיניים שלי מצליחות לראות.
הסיפרייה הייתה ענקית! הכל מסביב היה מואר בצבע כתום כאילו את המקום הזה מאירים נרות רק שלא כלכך ראיתי נרות מסביב.
כל הרהיטים היו עשויים מעץ ובאוויר היה שילוב ריחות של ספרים וסבון.
מולי,באמצע היה שולחן עץ מאוד רחב שלידו ישבו אנשים וקראו בספרים. ובשני הצדדים כבר היו כל הארונות עם המדפים שהיו עמוסים בספרים שונים.
המקום נראה כלכך גדול ורחב כאילו אם תמשיך ללכת ישר אז ספק אם תגיעה בקרוב לסוף, וכך גם התיקרה הייתה כלכך גבוהה ועלייה היו תלויים המברשות הענקיות שאם פתאום לחשוב שזה יכול ליפול אז אתה מתמלה באיימה.
בתוך המקום היו הרבה אנשים שעמדו עם הספרים ורפרפו בדפים, היו כאלה שחיפשו משהו במדפים וכאלה שפשוט ישבו וקראו.
ואם להסתכל ישר אז תוכל לשים לב שרחוק, רחוק בסוף כל התור הזה עם השולחנות, יש עמדה ששם יושבת הספרנית וכשמנורת השולחן הקטנה מצליחה להעיר רק את פנייה.
אני ומלודי התחלנו להתקדם קדימה לעבר הספרנית. לכך לנו זמן להגיעה לשם כי הדרך הייתה מאוד ארוכה במיוחד כשבדרך יש הרבה אנשים שמסתובבים ומפריעים לך לעבור.
בסוף כשהגענו עד הדלפק, ישבה שם זקנה עם הרבה קמטים על הפנים שהיה נדמה כאילו הספריה שואבת ממנה את הכל ושהיא פשוט הזדקנה כאן בסיפרייה כל החיים.
מלודי כיחכחה בגרונה ואז הספרינית הסתכלה עלייה כשהעיניים הגדולות והעגולות שלה, שהוגדלו בגלל המשקפיים, הביטו בה בסימן שאלה.
"איפה נמצאים הספרים שעוסקות על אירועיים הסטורים?" מלודי שאלה אותה.
"שורה 21א' חלק 3" היא אמרה אוטומטית מבלי לחשוב ואז החזירה ישר את ראשה למטה, כנראה היא הייתה שקועה בספר והפרענו לה.
אני ומלודי פנינו ימינה והתחלנו ללכת בין כל המדפים עם הספרים. היה נראה שאנחנו כבר הולכים שעה בסיפריה, היינו כבר מוקפים רק בספרים ואם הייתי מביטה לאחור אז כבר היה קשה לראות את הספרנית והאנשים האחרים שיושבים ליד השולחנות. רק לפעמים עברו בנינו כמה אנשים כשספריהם בידיהם.
בסוף הגענו לשורה שהיה כתוב עלייה שורה 21א' וכשמולה נמצאת שורה נוספת שעליה כתוב שורה 21ב' .
נכנסנו בין שתי השורות האלו כך שזה עכשיו היה נדמה כאילו אנחנו עוברים דרך קניון כשבנינו מתנוססים שני צוקים.
"מצאתי!" מלודי קראה לי כשהיא עומדת מול המדפים הגדולים וכשליד בקטן כתוב חלק 3 .
היא התחילה לעבור עם האצבע שלה בין כל הספרים ואז היא נעצרה וקיבצה את עינייה עוד יותר "נראה לי שכאן זה כל האירועיים והמלחמות" היא אמרה ואז הוציא את הספר העבה מהמדף.
נגשתי גם אני לאותו המקום ובחרתי בספר רגיל ולא כזה גדול כמו שהיה אצל מלודי.
"יש מקום נחמד שאני מכירה, בואי אחריי" היא אמרה לי ואז המשיכה להתקדם יותר עמוק לתוך "קניון הספרים".
בסוף הגענו למקום שהיה שם יותר מרחב בין כל ערימות הספרים וכשבמרכז יש שלושה כורסאות בצבע חום דהוי וכשביניהם שולחן קטן ומעוגל.