22| לפשל

3.5K 341 332
                                    

דניאל מרגיש את ידיו רועדות ואת הפחד בגופו, מרגיש שכבת זיעה קרה מתחילה להיווצר בגופו, למרות שזה מרץ והוא אמור בכלל לקפוא. הוא משנן את הצעדים שהוא עומד לעשות, כמו מעין מנטרה, אחד אחרי השני. לדפוק על הדלת, להגיד שלום, ולעבור את היום הזה מבלי להתמוטט. זה נשמע פשוט, אך דניאל משוכנע בכך שהוא לא ישרוד את זה.

נקישתו של דניאל הייתה מהוססת ושקטה, כנראה שקטה מדי, ולכן הוא מחליט לדפוק שוב, מתנדנד מרגל לרגל בציפייה.

הדלת נפתחת לרווחה במהירות, בחורה צעירה נגלית אל דניאל, בוהה בו עם הבעה מתרגשת וחיוך רחב ודניאל במהירות משווה את תווי פניה לשל דילן ומוצא את הדימיון.

 "אתה בטח דניאל." פנייה קרנו.

דניאל נרתע מעט מהתלהבותה, והעובדה ששני אחיי קלארק מפגינים אושר מוגזם, מעט מלחיצה אותו. הדבר היחיד שנותר לו לעשות הוא פשוט להנהן עם חיוך לחוץ. רות לא שמה לב לכך, מחווה לו ללכת אחריה. דניאל מתבונן בה מדלגת לאורך המסדרון, שערה בלונד מלוכלך האסוף בגומייה מתנפנף לו מצד לצד.

"דילן סיפר המון עלייך." רות מספרת. "וכשהוא אמר לי שאתה מגיע הכרחתי אותו שיבטיח לי שתהיה לי הזדמנות לדבר איתך. הוא במקלחת עכשיו, אז אני מניחה שיש לי מספיק זמן לחקור אותך קצת. " 

רות מבחינה במבט מצוקה על פניו של הנער והיא משחררת צחקוק קטן.

"מצטערת. דילן אמר לי שיש לי חוש הומור נורא. אתה רוצה משהו לשתות?"

"כן, בבקשה."

"קולה זה בסדר?"

"בסדר גמור, תודה."

"וגם מנומס. דילן עשה עבודה טובה בלמצוא אותך."

דניאל מנסה לעצור את הסומק מלהתפשט על לחייו, אך נסיונותיו לשווא והוא יכול להרגיש את שאר פניו מתחממות. רות כנראה הבחינה בכך אך לא אומרת מילה, ובמקום זאת רוכנת אל דניאל ופורעת את שיערו לפני שמוציאה כוס מהארון שמאחוריו.

נראה כי כל פעולותיה של רות היו מלוות בפטפוטים, שאלות, הסברים אינסופיים וסיפורים מביכים על דילן. דניאל מופתע לראות כי עברה כבר רבע שעה, ולמרות העובדה שדניאל עדיין לא ראה את דילן פעם אחת הוא מרגיש נוח משום מה.

רעש של צעדים מהמדרגות מזהיר את דניאל על בואו ההולך וקרב של דילן, ומבט נישא אל גרם המדרגות, חיוך מטופש וילדותי כבר נמצא על פניו עוד לפני שראה את דמותו של השני בכלל. חיוכו נמוגו ברגע שעיניו נחתו עליו.

הוא אינו הבחין בנוכחותו של חברו בהתחלה, לכן דניאל החליט לנצל את הזמן הזה לחקור כל פרט בגופו ברגע זה. שיערו רטוב מעט, פרוע, דבוק מעט על מצחו בגלים עדינים, וזוג בוקסר יחיד צמוד למותניו, לא משאיר לדניאל מקום לדמיון. הוא מרגיש את נשימתו תקועה בגרונו כשמנסה להסיר את עיניו מחזהו החשוף של דילן. אך זה קשה,מפני שהוא מתחיל להרגיש שהגבול בין רגשותיו החבריים אל דילן מטשטש, והם חוזרים שוב אל אותם הרגשות שהיו מעבר לחברות. אותם רגשות שמרגיש כלפי דילן קלארק.

 דילן קלארק לא הומו. (boyxboy)Where stories live. Discover now