לבסוף, לאחר שחשבתי על כך מספר שניות, החלטתי לעשות את הצעד הזה ולנסות להתחיל עם הבחורה למרות כל הקושי, הלחץ והפחד העצום שהיה בי...
"סליחה, תגידי איך מגיעים מפה לתחנה המרכזית?" שאלתי.
"תלך שמאלה מהיציאה השנייה..." ענתה.
ברור לי שאני יודע איך להגיע, אני סתם "שאלתי" ולא באמת היה אכפת לי מהתשובה שלה.
כמובן שלאחר מכן המשכתי לדבר איתה:
"אני רואה שיש לך תיק של הטכניון.. מה את לומדת שם?" שאלתי.
"אני לומדת פיזיקה בטכניון". ענתה.
"הא יפה.. האמת אני ומתמטיקה זה לא בדיוק הולך ביחד... אני סטודנט לעיתונאות והיום מסיים את הקורס" עניתי.
"איזה מגניב. ממש יפה :)" ענתה.
"איך קוראים לך?" שאלתי.
"טניה" ענתה.
"יש לך שם יפה" עניתי.
"תודה" ענתה וחייכה.
משם המשכתי לנסות לדבר איתה.. ראיתי שהיא דווקא זורמת ונראה שהיא די בעניין. המשכתי לדבר איתה, הרגשתי שיש סיכוי ושזה הולך להתפתח לאנשהו ויש מצב שאוציא מספר/פייסבוק/וואצאפ/ או אלוהים יודע מה... אך המובן מאליו קרה:
"תקשיב אתה ממש חמוד אבל חבר שלי לא מסכים לי לדבר עם בנים אחרים"
מצד אחד, די שמחתי, כי לקבל מחמאה כזו מבחורה יפה שלומדת בטכניון זה מגניב בטירוף :) ויש מצב שהייתה מעוניינת בי אילו הייתה פנויה. והייתה יכולה להיות לי בחורה מושלמת, יפה, מקסימה, נחמדה, מנומסת, תרבותית... ושגם לומדת פיזיקה בטכניון!!
מצד שני, יש הרבה בחורות בעולם... אבל בחורה שהיא גם שווה, גם לומדת פיזיקה (ועוד בטכניון!) וגם ממש נחמדה ומנומסת... איפה אפשר למצוא כזו? הבחורה פשוט מושלמת. אין עוד כמוה בעולם! תמיד הייתה לי אובססיה לבחורות יפות ושוות שלומדות פיזיקה. כן, אני יודע שאני משוגע, אובססיבי, מוזר, תמהוני, מגושם, מטורלל... מעולם לא טענתי שאני שפוי בנפשי, אך בחורות יפות ושוות שלומדות פיזיקה.. פשוט ממיסות לי את הלב! אין שום דבר בעולם שיותר מקסים, מדהים יפה, מרגש מבחורה שלומדת פיזיקה. אין!!
לאחר כמה דקות שסיימתי את האינטרקציה שלי עם הבחורה הרוסיה בעלת תיק הטכניון והסטודנטית לפיזיקה שהכרתי עתה, התייעצתי עם חבר שלי בנוגע לסוגיה זו והוא ענה לי כך:
"תשמע, אני אגיד לך את האמת, אני לא בטוח שבאמת יש לה חבר ולא בטוח בכלל שהיא תפוסה, יכול להיות שהיא נלחצה כי היית מעט ישיר מדי והצהרת את הכוונות שלך בעקיפין. אני חושב שכדאי שתנסה לנסוע לטכניון, למחלקת הפיזיקה ותנסה לחפש אותה שם. יש סיכוי מאוד טוב שהיא ממש בקטע שלך אבל פשוט אין לה מושג איך לדבר עם בנים והיא נלחצה באותו הרגע והמציאה לך איזהשהו תירוץ שיש לה חבר. תקשיב לי, תסע לטכניון ותחפש אותה שם. אתה יכול גם להתקשר לטכניון ולברר פרטים."
אני בדרכי לקורס העיתונאות, לשיעור האחרון של הקורס. כולם במצב רוח טוב, יש אוכל, יש שתייה, יש מצב רוח וחברי "על הכיפאק".
המרצה מעביר את שיעור ה"השמה" ומדריך ומנחה אותנו כיצד להשתלב בשוק העבודה ולמצוא עבודה.
אנו מקשיבים, מתעניינים, שואלים שאלות, ולבסוף - נהנים מאוכל מצוין.
אני אישית טרפתי את כל השוקולדים, חיסלתי את פשטידות הגבינה ונהנתי משתייה טעימה ומתוקה. ירדתי והתפרקתי על האוכל.
לאחר מכן, זכיתי לשבחים מחברי הקורס על סגנון הכתיבה שלי ועל הכישרון היחודי שלי, ואף זכיתי לתגובה חיובית על המראה החיצוני שלי מאחת הסטודנטיות של קורס - ובכך יצאתי מקורס העיתונאות מרוצה למדי.
המרצה מעולה, אנשים טובים, הלימודים היו מעניינים - הכל היה נפלא.
עכשיו אני כבר באוטובוס בדרכי הביתה...
המשך יבוא...
