אני כבר הגעתי הביתה, אני מניח שאלך לישון... מחר אני אקפוץ לטכניון כדי לחפש את הסטודנטית הרוסיה לפיזיקה שפגשתי אתמול ברכבת.
"ציד בחורות הפיזיקה הגיע לטכניון!! היזהרו בנות, שלא תפלו לידי!! אני הוא אומן פיתוי מקצועי לסטודנטיות לפיזיקה!
ברגע שאסתכל עליכן בעיניים, מספיק אפילו שניה אחת, אתן תהיינה מאוהבות בי באופן אוטומטי לצמיתות! מוחעחעחעחע!!! אני הוא יודל הקדוש!! באתי לעשות אתכן בנות!!"
"הכינו את השוטגאנים!" צעקו הסטודנטיות לפיזיקה.
אומן הפיתוי יודל מתקרב! כל הסטודנטיות לפיזיקה, הכינו את נשקיכן, ותרדונה למקלט. ובמידת הצורך - בלבלו אותו ואל תעשו לו חשבון!! נוסחאות הפיזיקה יוציאו אותו מאיזון ומדעת, השתמשו בהן!!"
בנות חמודות ויפות.. אין לכן לאן לברוח!
אני צייד מקצועי לסטודנטיות לפיזיקה!!
אל תנסו להשתמש בשוטגאנים שלכם, אני חסין לכאב ויריות השוטגאנים שלכן לא יזיקו לי כלל! ואל דאגה, כבר פיתחתי חסינות מוחלטת כלפי כל נוסחאות הפיזיקה שלכן, אני הוא מעל הטבע!! ברגע שאני אתפוס אתכן, כולכן תהיינה מאוהבות בי.. לנצח נצחים!
"לאאא!!!" אנחנו אבודות. אנחנו הולכות להיות מאוהבות ביודל הקדוש החתיך והמושלם לנצח נצחים! יודל הוא בעל גינונים ונימוסים אירופאים מן המעלה הראשונה. וכל המתנגדת ליודל הקדוש בהיותה היא, תומת מיידית באינקוויזציה!
מוחעחעחעחע!!!! אתן שליייי, סטודנטיות לפיזיקה יפות ומתוקות שלי! אין לכן לאן לברוח!
"מוחחעחעחעחע!!!!!" התעוררתי.
מה לעזאזל חלמתי עכשיו?
מה פשר החלום הזה?
האם החלום הזה משקף את המציאות שלי, או שמא הוא ביזארי לחלוטין?
האם יש איזהשהו סיכוי שאני מכשף שטני שגורם לכל סטודנטית לפיזיקה להתאהב בי באופן אוטומטי? אני בספק רב, אבל לא הייתי מתנגד לכך שיהיו לי יכולות על טבעיות למשיכת סטודנטיות יפות לפיזיקה הישר אליי...
שלום, אני יודל. נעים מאוד להכיר. אני לא מכשף, וכעת אני יוצא מביתי העלוב בפתח תקווה לכיוון הטכניון למסע ציד של סטודנטיות לפיזיקה על מנת לפגוש את הסטודנטית הרוסיה לפיזיקה שאמש פגשתי ברכבת.
אני לא הולך לכשף אותה, מכיוון שאני בן אנוש ואיני בעל כוחות על טבעיים (למרות שלא הייתי מתנגד לכך, אך זה בעיני מרושע למדי..)
הדרך לטכניון היא לא קצרה, כשם שהדרך אל האושר ארוכה ומייגעת... אני יוצא למסע ציד של סטודנטיות לפיזיקה בטכניון בתקווה שאמצא טרף טוב (כלומר: בחורה יפה וטובה שלומדת פיזיקה)
כעת אני ממתין לקו 44 לכיוון רכבת פ"ת, אני יושב בתחנת האוטובוס וממתין... לבסוף האוטובוס הגיע, אך איחר במספר דקות.
במהלך הנסיעה לרכבת אני חושב על כל האסטרטגיות, על כל הדרכים ועל כל השיטות האפשריות על מנת להקסים את הסטודנטית המקסימה לפיזיקה.
מפה לשם אני מביט בחלון, רוב האנשים שאני רואה הינם הולכי רגל משעממים, בתים מכוערים משנות ה70, פקקים ורמזורים. אז אני מעדיף להתמקד בעצמי מאשר להיות ממוקד ב"נוף" המשעמם במהלך הנסיעה באוטובוס.
אני הוא יודל, הידוע בתור ציד הסטודנטיות לפיזיקה. אני הולך להשיג את הבחורה המדהימה הזו בכל מחיר!! מוחעחעחעחע!!! (אוקיי, אני לא כד כדי כך רשע כפי שהייתי בחלום..)
אוקיי, הגעתי לרכבת פ"ת.
אני ממתין מספר דקות, הרכבת לכיוון ת"א מגיעה. נכנסתי, עליתי, הכל סבבה.
יש הרבה בחורות ברכבת, אבל חלקן נראות כמו סטודנטיות לפסיכולוגיה, וחלקן נראות כמו פרחות שלא סיימו 12 שנות לימוד.
אני מתלבט אם להתאמן עליהן מעט למרות שבחורות אלו לא לטעמי כלל, כי בליבי יש רק בחורה אחת - וזאת הסטודנטית לפיזיקה שפגשתי אתמול בטכניון.
ירדתי מהרכבת, עכשיו אני עולה על הרכבת לחיפה...
המשך יבוא...
