Daddy's little princess

פרק 7

"מ..מה?" היא שאלה בפליאה ואני הרגשתי מובך. "אמממ לא משנה, סליחה, תשכחי שאמרתי את זה" אמרתי וקמתי מהספה בלחץ, זה נהיה מביך. הלכתי למיטה שלי ונשכבתי על הכרית אבל לא נרדמתי, אידיוט, אתה פשוט אידיוט; המשפט הזה חזר בתוך הראש שלי בלי הפסקה.
עבר קצת זמן וקמתי מהמיטה, יצאתי לסלון וראיתי את טיילור ישנה על הספה. גאד, היא כל כך יפה. הבאתי לה כרית ושמיכה וכשהרמתי את ראשה בכדי להניח את הכרית שהבאתי לה היא התחילה להתעורר. "ששש זה בסדר תחזרי לישון" לחשתי לה וכיסיתי את גופה הרזה, היא עושה לי את זה, ממש עושה לי את זה. "מה השעה?" לחשה לי בשקט, "3:30" עניתי לה ועדיין הרגשתי מובך ושהלחיים שלי מתחילות להאדים, אני מסמיק וחרמן. זה הקיו שלי ללכת. "טום" שמעתי אותה לוחשת לי והסתובבתי אליה. היא עלתה אחריי ונעצרתי מתבונן בה במבט מלא עומק. "חשבתי על מה ששאלת אותי והחלטתי שכן, אנחנו נשמח לבוא ולגור איתך ועם אריאל אם ההצעה שלך עדיין פתוחה". היא השפילה מבט בסוף דבריה והרמתי את ראשה, "אל תשפילי מבט בחיים, תמיד תסתכלי לבן אדם בעיניים" אמרתי לה בקול סמכותי וקפאתי במקומי, מחכה לנס שיבוא או משהו. היא חייכה אליי היססה כמה שניות, וחיבקה אותי. "תודה על הכל, זה ממש לא מובן מאליו" היא לחשה לי לחיבוק ונשקה לי בלחי "לילה טוב" אמרה והלכה אני הרגשתי בעננים, הצלחתי להציל שני ילדים מהרחוב, מהסם, מהרעב, מהפשע ומחיים הרבה יותר גרועים ממה שהם יחיו עכשיו. עליתי למיטה וישנתי שלוש שעות מסכנות.
7:30
"פרינסס, אני מחכה" צעקתי מהקומה למטה לאריאל שתרד כבר והיא ירדה חצי ישנה וכל השיער שלה פרוע ומברשת שיער בידה, "צחצחת שיניים?" שאלתי אותה בזמן שלקחתי את המסרק והברשתי את שיערה "כן, גם למעלה גם למטה וגם באמצע" היא ענתה לי וחייכה חיוך חושף שיניים. אספתי את שיערה לקוקו מרושל באמצע הראש והוצאתי ממנו כמה שיערות ופאות שתרמו למראה המרושל וגם השתלבו בצורה מושלמת על הפנים שלה. "זהו, מושלמת" אמרתי לה וכיווצתי את שפתיי לנשיקה שחיכיתי לקבל, ואריאל הדביקה את שפתינו בנשיקה שאני הכי אוהב בעולם. "הפרינסס של אבא שלה" אמרתי לה וגנבתי ממנה עוד נשיקות שהכניסו בי מרץ ליום טוב.
"טיילור, את מוכנה?" שאלתי מלמטה. "כן" אמרה וירדה עם דילן על הידיים. "צאו לאוטו, שלא נאחר" אמרתי וסגרתי תריסים ומזגן בבית. "טום" שמעתי קול דק ומהסס מאחוריי. "מה" עניתי בקול רך מהמטבח ודילן נכנס, "אני צמא" הוא המשיך עם הקול המתוק שלו ואני נמסתי שם. הרמתי אותו והושבתי אותו על השיש "מה בא לך לשתות?" שאלתי אותו והנחתי עליו יד שלא יפול. "מים" הוא אמר והבאתי לו מהמקרר בקבוק מים. הרמתי אותו על הידיים לאוטו והבנות כבר חיכו בתוכו.
הגעתי לגן אחרי כל הפקקים של ניו יורק, ואני הורדתי את הילדים בגן בזמן שטיילור נשארה באוטו. חזרתי לאוטו ממהר בגלל האיחור שאני כבר צברתי היום. "סטארבאקס דחוף" אמרתי והיא ציחקקה. "אריאל רזתה" אמרתי מודאג והעברתי מבט חטוף לכיוונה. "למה אריאל לא אוכלת כלום מהארוחות בוקר שאתה מכין לה?" שאלה "זאת אריאל, היא לא אוכלת בבקרים אולי ביס מחביתה וחצי עגבניה, את ראית" עניתי לה לא מרוצה מהמצב ואפילו מודאג.
עצרתי בסטארבאקס ונתתי לטיילור את הכרטיס אשראי שלי. אמרתי לה מה שאני רוצה ושלא תתבייש לקחת לעצמה מה שבא לה וחיכיתי לה באוטו. קיבלתי שיחה מהעבודה ועניתי, זה היה איש עסקים חשוב מאוד לחברה, וקבעתי את השיחה הזאת מזמן, אני פשוט באיחור. היא נכנסה חזרה לאוטו עם הקפה שלנו וסימנתי לה שתהיה בשקט. אחרי כמה דקות של שיחת עסקים הבנתי שזה לא הולך, אני לא מרוכז בו ולא בנהיגה. "תראה, בגדול אנחנו צריכים לחשוב על זה, זה הימור גדול ואני לא במשרד היום בכלל אז תן לי להביא לך את המספר של המזכירה ותתקשר לתאם איתה פגישה" אמרתי וסגרתי את השיחה. "מה זאת אומרת לא במשרד בכלל היום?" טיילור נלחצה מזה, "יום עמוס לפנינו ואת עוד לא פגשת בימים העמוסים של המשרד למזלך, היום אנחנו נלך לקנות רהיטים לחדרים שלך ושל דילן וצבע וכל מה שצריך, גם בגדים ואוכל ובקיצור יום קניות מפרך וגם אני רוצה שתוציאי רשיון ובגלל זה אנחנו לא הולכים למשרד עכשיו, אנחנו הולכים לתת לך לנהוג" אמרתי מרוצה מהיום הזה, במקום עוד יום במשרד. "אפילו תיאוריה לא עברתי, מה לנהוג?" היא הייתה מופתעת אבל זרמה עם השטויות שלי. קבעתי לה לטסט ותיאוריה תאריכים ובינתיים התחלתי ללמד אותה קצת על האוטו.
היום היה יום כיף של טיילור ושלי, קניתי כל מה שצריך לבית בשביל ארבעתינו והתקרבתי מאוד לטיילור, החלפנו סיפורים על העבר שלנו והיא בן אדם כל כך חזק, אחרי כל מה שהיא עברה אני לא חושב שהייתי באותו המקום היום במקומה. שאלתי את טיילור אם היא רוצה ומאחר והיא כבר כמעט בת 18 לחתום על טופס שהיא לוקחת אפוטרופוס על דילן והיא שמחה שיש אפשרות כזאת.
הגענו לבית ורוקנתי שני חדרים, זה שטיילור ישנה בו ועוד אחד שהיה בחצי שיפוצים ושמתי בו קרטונים שמעולם לא פתחתי, היו שם תמונות מתקופות זמן שונות בחיים שלי, תמונות שלי ושל איידן צעירים יותר, תמונות של כל המשפחה יחד, אני, איידן אחותי שבכלל ניתק הקשר איתה, כל מה שאני יודע עליה זה שהיא גרה במקסיקו אמא ואבא, כל כך מאוהבים, תמונות של אריאל תינוקת, תמונות מסיום הקולג' שלי ואפילו תמונות עם קים וכל מה שקשור אליה. את כל הארגזים החשובים עם כל הזכרונות העברתי למחסן שבחצר וכל השאר שלא היו נחוצים העפתי לפח. צבענו את החדרים שלהם והבאתי אנשי מקצוע שישימו פרקט בחדרים של שניהם ובקיצור השעה כבר הייתה 16:00 ויצאתי להביא את הילדים בזמן שטיילור נשארה לסדר ולנקות את כל הבלאגן שעשינו. כשחזרתי טיילור לא הייתה בסלון אבל הבית היה נקי ומסודר "טיילור?" קראתי לה ודילן אחרי, "טיילור?" קראתי כשראיתי אותה שוכבת באמבטיה עירומה לגמרי והמצח שלה היה פתוח. מדדתי לה דופק והיה לה דופק אז הבנתי שהיא התעלפה והרמתי את רגליה. "א..איפה אני?'' היא התעוררה "טיילור את בסדר? מה קרה?" שאלתי אותה ונפלתי עליה עם מליון שאלות. הגשתי לה מגבת והיא הייתה ממש מבולבלת. היא התיישבה לאט, עטפה את עצמה במגבת והתחילה לצחוק "מה מצחיק אותך?" אמרתי לה באמת לא מבין למה היא צוחקת ככה "אתה מתוק כשאתה דואג" היא אמרה וגלגתי את עיניי "זאת הייתה מתיחה?" שאלתי אותה והיא ענתה "לא, באמת נפלתי כשבאתי להיכנס לאמבטיה" היא אמרה. "מסכנה שלי" השבתי בקול מסכן "טוב אם את לא צריכה השגחה אז תתקלחי, תבואי לסלון ונשים לך פלסטר על הפצע החמוד הזה ששם" אמרתי וירדתי לסלון. חיממתי לילדים אוכל והיא באה אחרי כמה דקות. "אוחחח טיילור את ילדה מיוחדת" אמרתי לה ומשכתי אותה בעדינות לשבת על הכיסא במטבח כדי שאוכל לטפל בפצע שלה "אאוץ׳" אמרה כשהדבקתי את הפלסטר וראיתי שהיא בוהה בפרצוף שלי. "מה" אמרתי והיא הובכה ששמתי לב "כלום" אמרה והסמיקה. "יש לך עיניים מושלמות" היא אמרה וגם אני הסמקתי.חייכתי. "אני מצטער שזה פלסטר של מיקי מאוס אבל זה מה יש" אמרתי לה ואידקתי את הפלסטר על המצח. "רואה? אני מיומן בזה, אין לך מה לדאוג", חיכיתי אותה בקול הכי נשי שאני יכול לעשות והנחתי את ידיי על מותניי. היא ציחקקה בגלגול עיניים ולשניה הכל עצר והייתי מאוד קרוב אליה. חתכתי את זה כשעליתי להתקלח בעצמי והייתי כל כך מוקסם ממנה. "טום" היא עצרה אותי במדרגות והחזיקה בידי. "מה?" אמרתי בטון שקט ועצרתי. נשמתי עמוק והסתובבתי לכיוונה לאט. היא התקרבה בחצי צעד, כלומר במדרגה לכיווני והניחה את ראשה על החזה שלי. הלב שלי הלם במהירות ועמדתי להתפוצץ. שמתי יד על הגב שלה וחיבקתי אותה בחזרה. היא שמה יד על העורף שלי ולחשה לי "אתה הצלת אותי". התמלאתי בתחושה שלא הרגשתי כבר הרבה זמן, הצטמררתי והתמכרתי, שוב, להרגשה הזאת. היא עצרה את החיבוק והביטה עליי סמוקה, חייכתי והיא התקרבה אליי "אני מכורה לחיוך הזה" היא אמרה וחייכה אליי בחזרה. אני התקרבתי אליה והנחתי את ידיי על מותניה. החושניות הייתה באוויר וה"חבר" שלי התחיל להתעורר שם למטה. זה היה רגע קסום שלא רציתי שיעצר, היא הדבר הכי יפה בעולם. הראש שלי התרוקן ממחשבות ונשארתי חלול. הדבר היחידי שהעסיק את הראש שלי היה איך אני עכשיו מגיע אליה.
היא נשכה את שפתיה ואני נטרפתי, כולי צמרמורות כבר, מת לגוף שלה וצמא לחיוך הזה.
התאהבתי, זהו אני בטוח בזה.