פרק - 17

1.8K 92 9
                                    

נ.מבט סהר
פקחתי את עיניי ובר לא לידי כנראה קמה כבר, קמתי מהמיטה לבשתי את הבוקסר ואת הבגדים שהיו על הרצפה התקדמתי לסלון "התעוררת" בר אמרה בחיוך והינהנתי "מה השעה?" שאלתי ״11:00 בבוקר" התיישבתי לידה "קפה?" היא שאלה ״2 סוכר״ עניתי.

***
יום שבת 15:45
"אני לא מבינה אותך סהר למה אתה שקט?" "סתם עזבי לא משהו מעניין" היא נאנחה "סהר אם עשיתי משהו תגיד לי אני כבר לא יודעת מה לחשוב" "בר שחררי כבר אמרתי לך לא עשית לי כלום הכל טוב איתי

סתם עיצבנו אותי היום בגלל זה אני ככה" "הבנתי אותך" היא אמרה ולא הבנתי "מה?" שאלתי "זה בגלל הדר נכון?" "מה הקשר בכלל לא מה יש לי להתעצבן עליה" עניתי במהירות "אה כן אז מי זה שעצבן אותך ככה?"

ולא ידעתי מה להגיד לה אני חייב שתירד ממני אני אספר לה את האמת עם קצת שינויים כדי שתירד ממני "סתם זה חבר של אחותי" "מה הוא עשה לך?" "שמעתי שיחה בין אחותי להדר ואחותי סיפרה לה שחבר שלה רוצה לעשות איתה סקס...היא  הסכימה"

"נוו אז מה אכפת לך זה בינה לבין חבר שלה" למה שלא יהיה לי אכפת זו הדר כואב לי קשה לי מאוד לקבל את זה שמישהו אחר יהיה הראשון שלה זה שורף לי בלב כי אני לא יודע מה לעשות "כי היא קטנה מידי בשביל

זה" "סהר חיים שלי אתה לא צריך להתעצבן מיזה היא ילדה גדולה אם היא מוכנה אז הכל טוב אל תתערב בזה היא תתעצבן עליך תנסה להיות רגוע יותר" היא נשענה לעברי ונישקה אותי.

אם היא רק הייתה יודעת את האמת היא הייתה מעיפה אותי בטיל מכאן.
"טוב אני אזוז לבית" קמתי מהספה "תודה שבאת באמת היה לי כיף" היא אמרה "גם לי תודה שהרגעת אותי באמת תודה" "בכיף" היא ענתה והלכתי.

התקדמתי לחנייה שבה החנתי את הרכב שלי הפלאפון שלי צלצל My Life❤ על המסך וזו הדר היא כתבה את הכינוי הזה לעצמה, התלבטתי עם לענות או לא כנראה שהסקרנות שלי גברה עניתי ״הלו״ ״סהר איפה אתה?״ ״אני עכשיו בדרך לבית למה?״ ״סתם נעלמת חשבתי תהיה בקידוש ולא היית״ ״אהה כי

צץ לי משהו אז הייתי חייב ללכת״ ״החברה צצה?״ היא שאלה ושיחקתי אותה כאילו לא שמעתי ״מה?״ עניתי ״לא משנה״ ״אוקיי טוב ביי״ ״רגע רגע סהר?..״ ״מה?״ ״אני צריכה לדבר איתך שתגיע תבוא לבית שליי״ ״בסדר ביי״ ״בייוש״ וניתקתי היא כנראה גילתה שהייתי אצלה ושמעתי הכל או שהיא רוצה להתייעץ איתי על זה וממש לא

באלי להיות איתה עכשיו אני צריך הפסקה ממנה להתנתק ממנה לראות אותה כמה שיותר פחות וכך אוכל לשכוח אותה וכדי להתרחק ממנה אני צריך דירה תמיד רציתי דירה לעצמי ועכשיו יש לי גם סיבה וגם אני יכול להרשות לעצמי כי יש לי עבודה טובה.

הגעתי לבית וכמובן שאני זוכר שאני צריך ללכת להדר אבל לא באלי הלכתי ישר לבית שלי ״היי אמא״ התקדמתי לסלון שבו משפחתי ישבה ״תיראו מי נזכר לבוא״ שחר אמרה ״סתמי שחר״ ״היא צודקת למה לא היית אתמול?״ אמא שליי שאלה ״באמת שרציתי אבל צץ לי משהו״ ״אבל הבטחת ליי הרבה זמן

My neighbor / השכן שליWhere stories live. Discover now