אני ושחר שתינו ישבנו בתוך המונית כל אחת שקועה בפלאפון שלה ״בנות יש לי עוד דברים לעשות היום״ הנהג מונית אמר והרמתי את ראשי וראיתי שהגענו לבית , יצאנו מהמונית במהירות והתקדמנו לבניין ועלינו במעלית ״שחר?״ פציתי את פי סוף סוף ״מה״ ״את כועסת עליי?״ שאלתי ״לא״ היא ענתה ולא הוסיפה מילה אז ידעתי שהיא כועסת עליי ראיתי עלייה.
״שחר חיים בבקשה תביני אותי״ והמעלית נפתחה ושחר יצאה במהירות בלי לומר מילה ויצאתי אחריה מביטה בה כשהיא נכנסת לביתה.
הסתובבתי לכיוון דלת ביתי נושמת נשימה עמוקה כדי להירגע ונכנסת לביתי ״אוו מי נזכרה להופיע?״ עדן אחותי אמרה וגרמה לכל המשפחה שלי להפנות את מבטם אליי נאנחתי ונכנסתי ישירות לחדריי ״הדרוש הכל בסדר?״ ״כן אמא פשוט עייפה מתה לישון״ וסגרתי מהר את דלת חדרי
הורדתי את העקבים את הבגדים ולבשתי חולצה שמצאתי על המיטה נשארתי עם התחתונים וישר נכנסתי למיטה מתחת לשמיכה כשהפלאפון לידי
מה אני עושה, איך אני יוצאת מזה , מה עשיתי , אני פאקינג עם סהר , לאן הכנסתי את עצמי , שחר, היא לא תדבר איתי בחיים , איזה חברה עושה דבר כזה., דפיקות בדלת קטעו את מחשבותיי הסתכלתי בדלת וראיתי את אופק נכנסת עם חיוך גדול על פנייה וישר קמתי לישיבה כשדמעות התחילו לזלוג מעיניי ופניה של אופק ישר נהפכו לדואגות
״מה קרה בובי שליי?״ אופק אמרה בדאגה ״עוד פעם הוא התחרט הדפוק הזה? תגידי לי אני עכשיו יעיף לו בוקס שהוא יצטער בכלל שהתעסק איתך?״ וגרמה לי לגיחוך קטן ״לא זה לא זה״ עניתי לה
״אז?״ העפתי עם ידיי את הדמעות מהפנים כשמבט רציני על פניי ״אני חושבת ששחר יודעת הכל״ ״דיי?! רציני?״ היא ענתה הינהנתי עם ראשי ומיד נפלתי בחזרה למיטה כשאני מכסה את פניי עם השמיכה,
שרר שקט לדקה ומיד אופק פצתה את פיה ״מה איך? איך את חושבת שהיא יודעת?״ והתחלתי לספר לה את כל מה שקרה
״עכשיו תגידי לי מה היית חושבת אם היית אני״ אמרתי לה כשסיימתי לספר לה.
״נוו שחר קומיי תעיפי את השמיכה הזאת מהפנים שלך״ אופק העיפה את השמיכה מפניי והתבוננה בי ״דיי חיים שליי הכל בסדר, בסופו של דבר זה אמור היה לקרות זה עיניין של זמן״
״זה לא היה אמור לקרות ככה״ עניתי לה והיא חיבקה אותי.
הדלת נפתחה ושחר נכנסת ואני ממהרת למחוק את הדמעות מהפנים ואופק מסתכלת בלחץ עליי ועל שחר ״אני יגיד לך מה עיצבן אותיי הכיי?״ והיא מתקרבת לאט לידי וליד אופק ואני בולעת את הרוק באיטיות ומנסה להשחיל מילה ללא הצלחה ״שחר אני..״ ״תני לי לסיים זה יהיה קצר״ שחר קוטעת אותי ואני שותקת וגם אופק
״למה את עושה לי את זה?״ ״שחר אני מצט...״ אמרתי שוב על סף דמעות ״אני הייתי כולי בהתרגשות בשבילך שאת הולכת להתקדם עוד שלב במערכת יחסים שלך כולי הייתי בהתרגשות אפילו גיא כעס עליי שאני לא מתייחסת אליו כי הפלאפון שלי לא זז ממני למקרה שתצטרכי משהו ותתקשרי אליי אז אני יהיה איתך״
״שחר היא לא התכוונה זה פשוט..״ אופק אמרה במטרה להרגיע ״זה פשוט מה?!... את זה עוד בסדר שתדעי לפניי, את חברה טובה שלה גם״ על מה היא מדברת התחלתי לחשוב לעצמי ״שחר על מה את מדברת״ ״על מה אני מדברת את עוד שואלת?״ שחר עונה לי ואני מכווצת את הגבות ״את משתפת את אחי לפניי?! מי הוא בכלל?.. סהר הוא הבסטי שלך או אני?״ היא טיפה הרימה את קולה ואבן גדולה ירדה מליבי
״כל הכעס והריגשי הזה זה בגלל זה ?״ אופק שאלה כשהיא קמה מהמיטה שלי ״לא בגלל שסהר והדר מאהבים בסתר?״ שחר ענתה והאבן חזרה לליבי לשנייה ״ברור שבגלל שסהר יודע לפניי דברים זה מטריף אותיי ״ היא אמרה לאחר שנייה ״מצטערת וסהר לא יודע שום דבר אז את יכולה להירגע״ הוצאתי מפי
״אז איך הגעת לבית שלו״ השתתקתי לשנייה והיא באה לשבת במיטה איתי ״אל תגידי לי שאתם באמת מאהבים?״ היא אמרה וישר קמתי מהמיטה ״אייכס לא שחר מה נראלך״ והיא התחילה לצחוק ולהיגעל ״סתם צוחקת היית מחוקה אצלי אם זה היה באמת״ ואני ואופק צוחקים איתה ביחד ״די הדר אבל עכשיו רציני אני מרגישה שאת יותר בסטי של אחי מאשר שליי״
״מצטערת חיים שליי שנתתי לך להרגיש ככה באמת״ ״טוב אז אני סולחת לך רק אם תספרי לי עכשיו איך היה עם עמיייתתתת״ היא אמרה בהתרגשות ״אם זה אומר לך משהו..קצת סטינו מהרגע המיוחד שאליו נפגשנו״ עניתי לה ללא חשק ״אל תגידי לי שלא שכב..״ ״לא שכבנו״ עניתי לה במהירות וסיפרתי לה את כל מה שקרה עם עמית אם קצת שינויים כמובן.
״דיי אני לא מאמינה... חייםשליי, ואיך את עכשיו?״ שחר ישר שאלה לשלומי ובתוך תוכי נשרפתי שאני משקרת לה ככה ״אני בסדר ידעתי שזה אמור היה לקרות הרגשתי את זה, אבל כואב לי על עמית״ שמתי את ידי על החזה ״מאוד כואב ליי״ ואופק ישר חיבקה אותי ואחריה שחר.
השעה 19:00
צלצול טלפון מעיר אותי מהשינה שנפלתי אליה אחרי שהבנות הלכו כל אחת לעיסוקן מרימה את ראשי טיפה ועם ידיי הרמתי את הטלפון שלידי
״סהר שליי💘״ הופיע על המסך חיוך הופיע על פניי עם טיפה דאגה
״הלו״ עניתי ״הערתי אותך יפה?״ הוא שאל ״כן..״ ״ישנונית״ ״הייתי עייפה לא ישנתי כמעט״ ״מה שתגידי חיים.. קיצר שומעת?״ ״מה?״ עניתי בסקרנות ״עוד חצי שעה בואי לחניה של הקניון בסדר? ואני לא מקבל לא אז אני מחכה לך״
אני לא יכולה מה אם שחר תשאל איפה אני מה אני יגיד לה ״סהר חיים אני לא יכולה״ ״אמרתי לך אני לא מקבל לא כתשובה״ הוא ענה לי. איזה עקשן הוא אוףף אין מצב שאני נפגשת איתו עכשיו ״סהר אני לא באה אל תחכה סתם אנחנו צריכים להיות זהירים ביי״
באתי לנתק אבל הוא ישר דיבר ״הדר עוד חצי שעה מאחורי הקניון מחכה לך יפתיי״ ״סהר אני לא..״ וניתק לי מעצבן אחד מה אני עושה עכשיו אווף.
YOU ARE READING
My neighbor / השכן שלי
Romanceהדר לופז בת 17 תלמידת תיכון עולה לכיתה יב שנה אחרונה. היא לא נחשבת חנונית וגם לא מקובלת היא מאוד קרובה למשפחתה ולשכנים שלה . הדר ילדה מאוד יפה שיער חום עד אמצע הגב ועיניים בצבע דבש ירוק עם גוף מחוטב ושזוף יש לה אחות גדולה עדן בת 22 ושני אחים תומר בן...
