נ.מבט הדר
"שחר לא קרה כלום שחררי ממני" היא לא משחררת ממני ועוד עכשיו אנחנו הולכות לאופק כי קרה לה משהו וזה דחוף זה מה ששחר אמרה לי אז נסענו במונית כי אין לאף אחת מאיתנו רישיון
הגענו לאופק יצאנו מהמונית הלכנו לכניסה של ביתה של אופק ותקתקנו וישר אופק פתחה את הדלת נכנסנו לבית וראיתי שתייה קלה ונשנושים על השולחן ונרגילה כן פעם ב.. אנחנו מעשנות אבל רק נרגילה
התיישבתי בספה ולידי שחר ובצד השני שלידי אופק "איפה אחיך?" שאלתי אותה "בחדר" היא ענתה "תעבירי לי תנרגילה" זה בא ליי מזה בטוב הנרגילה הזו באמת אני חייבת לשכוח קצת מהמחשבות שהציפו
ומצפים אותי מאתמול "מה היה דחוף אופק שהבאת אותי עד לכאן?" שאלתי בזמן שעישנתי ושתיהן הסתכלו על אחת השנייה ואז עליי ואז אופק שאלה "מה קורה? הכל בסדר איתך" ונאנחתי ונשפתיי את העשן מפי
"בשביל זה הבאתן אותי לכאן?" שאלתי אותן וטיפה התעצבנתי "דיי באמת אתן מכירות אותי אני אספר לכן מתי שאני ארגיש בנוח וטוב יותר" שישחררו ממני קצת הן לא מבינות אני באמת רוצה לספר להן אבל אני לא יכולה
לספר להן מה אני עוברת ומה קורה לי כי זה קשור לסהר אח של שחר החברה הכי טובה שלי מה היא תגיד לי? מה אם זה יהרוס את החברות שלנו? וגם אני לא מוכנה לספר להן עדיין כי אני בעצמי לא יודעת מה אני מרגישה
"אוקיי זה מה שאת רוצה שנשחרר ממך סבבה" שחר אמרה ולקחה מהיד שלי יותר נכון חטפה את הצינור של הנרגילה ידעתי שהיא קצת התעצבנה ממני נאנחתי ואמרתי "שחר.." והיא קטעה אותי ואמרה "הדר עזבי רצית
שנשחרר ממך סבבה נשחרר" והוציאה את העשן של הנרגילה וישר אמרה "באמת שאני לא מבינה אותך אנחנו רק דואגות לך כי את נראית בדיכי ואנחנו לא יודעת למה ובתור חברות ניסינו רק להעלות את המצב רוח שלך ומה שקיבלנו זה את העצבים שלך עלינו"
היא העבירה את הצינור של הנרגילה לאופק ואמרתי "סליחה על העצבים באמת שלא התכוונתי אבל אני צריכה קצת זמן אני אפילו לא יודעת מה עובר עלי תנו לי זמן אני אספר לכן" וחייכתי חיוך עצוב כשדמעה נפלה מעייני והן חיבקו אותי
אחרי שעה שחר עזבה אותנו והלכה לגיא חבר שלה הם כל הזמן ביחד.
ואני ואופק נשארנו וכל אחת מאיתנו התעסקה בפלאפון שלה ואת האמת לא יכולתי אפילו להיות מרוכזת בפלאפון שלי
הרגשתי שאני מתפוצצת ממחשבות והפעם שונות אני מרגישה תחושה נוראית בליבי שאני לא אמיתית עם עצמי ושאני לא בסדר עם עמית ואם זה שזה קשה כל כך מגיע לו לדעת את האמת בקשר לרגשות שלי
אני חייבת מישהו להתפרק אני לא יכולה יותר לשמור בפנים ודמעה זלגה מעיניי ועוד אחת והסתכלתי על אופק והיא הביטה בי והתקרבה אליי ורק חיבקה אותי ופשוט בכיתי, התפרקתי לה על הכתף "הכל בסדר יפה שליי אני כאן" וניגבה לי את הדמעות
YOU ARE READING
My neighbor / השכן שלי
Storie d'amoreהדר לופז בת 17 תלמידת תיכון עולה לכיתה יב שנה אחרונה. היא לא נחשבת חנונית וגם לא מקובלת היא מאוד קרובה למשפחתה ולשכנים שלה . הדר ילדה מאוד יפה שיער חום עד אמצע הגב ועיניים בצבע דבש ירוק עם גוף מחוטב ושזוף יש לה אחות גדולה עדן בת 22 ושני אחים תומר בן...
