פרק 4

600 27 0
                                    

-אני באמת חושבת שאת צריכה ללכת הביתה לנוח קצת,לא ישנת כבר שתיי לילות ברצף-אמרה דודה תרזה והניחה יד על הכתף שלי,משפשפת ומעודדת בעדינות

-אבל אם ... -התחלתי לומר והיא קטעה אותי

-אם יהיו חדשות אני אתקשר אלייך במיידי

-אמ..אוקיי-הנהנתי והרמתי את התיק שלי מהרצפה

* *

הכנסתי את המפתח לחור הדלת וסובבתי,נכנסת הביתה בשקט למרות שלא היה שם אף אחד.

דבר ראשון עליתי לחדר ונכנסתי למקלחת,מסובבת את הברז ומכוונת את המים לנעימים.

* *

אחריי שהתקלחתי,התנגבתי והתלבשתי,ירדתי למטה,שמה בתיק קטן,טלפון ומפתחות.החלטתי שאני צריכה לצאת להליכה קצרה בפארק,להתרענן.

השעה הייתה חמש בערב,לא חם כמו בשעות היום,אבל עדיין לא חשוך וקר כמו בלילה-השעה האהובה עליי ביום.

הגעתי לפארק,שהיה מלא בדשא,עצים וצמחייה,ילדים קטנים שרצים ומשחקים,הורים שמשגיחים עלייהם,ועל מחצלות בדשא-כמה זוגות אוהבים.

דיי קינאתי בהם,אף פעם לא באמת היה לי חבר,או מישהו שאהבתי. . . .

הגעתי לאחד הספסלים והתיישבתי.משלבת ידיים ועוצמת עיניים,זורקת את הראש אחורה,וממלא את ראותיי באוויר נקי ומרענן.

-מה.. את עושה פה?-קול מוכר שאל,מדגיש את המילה השנייה

פתחתי את עיניי,מגלה לראות את לואי עומד ומעשן

-שלום גם לך-עניתי וזייפתי חיוך לכמה שניות

-מ..מה את עושה?

-נרגעת.תכבה בבקשה את הג'וינט.-ביקשתי בעדינות

-סיגרייה

-ג'וינט

-סיגרייה

-ג'וינט

-ס י ג ר י י ה
-ג' ו י נ ט
-שניינו יודעים שזה סיגרייה

לואי נאנח בכעס,וזרק את ה"סיגרייה" על הרצפה,מכבה עם הסולייה של הנעל ומתיישב ליידי.

הסתכלתי הצידה,ואז על האגם והילדים שמאכילים את הברווזים

לואי כיחכח בגרונו והסתובבתי להסתכל עליו

-מה?-שאלתי בבילבול,מקמטת את מצחי

-א..אני...את עדיין לא סלחת לי

-לא ביקשת סליחה

-אני כן

-פעם אחרונה שהתראינו,היית מסומם וצרחת עליי את ה"סליחה" שלך-עשיתי מרכאות באוויר

-אז אני רוצה לנסות עוד פעם

-אתה יודע שאני לא אסלח לך

-מה...למה?

-אתה באמת שואל?אתה...*לקחתי נשימה עמוקה*..רצחת את אמא שלי

-זה לא היה בכוונה.לא רציתי לרצוח אותה.לא זממתי את זה שבועות על גביי שבועות

-אז מה?

-אני רוצה שתסלחי לי

-אני לא

-בבקשה-לואי התחנן.כמו ילד קטן בחנות ממתקים

הסתכלתי עליו כמה דקות ואז לקחתי נשימה עמוקה,מפילה את הראש למטה ומשחקת עם הרוכסן של התיק.

הרגשתי יד מלטפת את הסנטר שלי ומרימה אותו למעלה. לשנייה אחת.הייתי בטוחה שהוא מלאך . הוא ריסק את שפתיו על שלי,וזזתי אחורה במכה.משאירה אותו המום.הנפתי יד באוויר והשארתי סימן אדום על הלחי שלו

-מה אתה עושה???-שאלתי המומה וקמתי מהספסל,זורקת את ידיי באוויר

לואי לא ענה ורק שיפשף את האזור הכואב

-אתה חושב שאם תנשק אותי אני אסלח לך על זה שרצחת את אמא שלי??!?-הסתובבתי והלכתי משם בצעדים מהירים.

נעצרתי לייד הרמזור,מחכה לאור ירוק.הרגשתי יד על הכתף שלי והסתובבתי לראות את לואי מתנשף מעט.

-תעזוב אותי-הזזתי את היד שלו

-לא

-ת ע ז ו ב אותי-אמרתי מדגישה כל אות

-בבקשה תסלחי לי על הנשיקה

-איזה קטע.אתה שוב מבקש סליחה חסרת משמעות

-בבקשה

-לא-אמרתי והתחלתי ללכת

- אני אוהב אותך

Hell with you love-לואי טומלינסוןWhere stories live. Discover now