הוא נסע במהירות.רכב גדול ושחור ללא מערוצים.אמא שלי הספיקה רק לסובב את הראש,והוא פגע בה.בום חזק נשמע,והוא הפיל אותה על הרצפה כמה מטרים קדימה ,מדממת."אמממאאאא" צרחתי הכי חזק שיכלתי ורצתי אלייה.דמעות התחילו להתאסף בעיניים שלי ולא ראיתי לאן אני רצה.מצמצתי חזק כדיי שהם ייפלו והם זלגו כמו מפלים.נפלתי על הבירכיים ליידה.מנענעת את היד שלה,ומתפללת שהיא תקום לחיים."א..מ..א..." בכיתי והרטבתי את השרוול שלה בדמעות.יותר ויותר אנשים התחילו להתאסף,ושמעתי קול צפירה של אמבולנס.הרמתי את הראש להסתכל מסביב והמכונית לא הייתה שם.הוא ברח.מישהו הושיט לי מפית והודיתי,מנקה את הדמעות שלי ומקמטת אותה ביד.הסתכלתי על אמא שלי."אמא"יבבתי בין דמעות.נשכבתי על החזה שלה,ממשיכה להרטיב את החולצה שלה.הרגשתי יד נוגעת בכתף שלי והרמתי את הראש,פוגשת מבט של רופא מנחם.קמתי וזזתי טיפה הצידה,נותנת לפרמדריקים להניח אותה על אלונקה ולהכניס לאמבולנס."מה הקשר שלך לאישה הזאת?"שאל הפרמדיק "א...אני....הב..הבת..שלה"גמגמתי בין הדמעות.הפרמדיק הנהן ונכנסתי לאמבולנס.התיישבתי ליד אמא שלי והרזקתי לה את היד.ממשיכה לבכות.
