-הלו?-עניתי לשיחה שקיבלתי מאשלי
-שלוםםםםםם-היא כמעט צעקה מאושרת
-היי-עניתי באדישות ומשכתי באף כדיי לעצור את הנזלת
-שכחת איזה יום היום?
-יום שישי . למה?
-אבל זה לא...חכי רגע.קרה משהו?את בסדר?
-יכל להיות יותר טוב
-מה קרה?-אשלי נשמעה טיפה מודאגת
-אני ולואי נפרדנו-כמה דמעות זלגו לי מהעיניים
-אמגגגג אני כלכך מצטערת בשבילךךך-אשלי נשמעה עצובה וגם היא על סף דמעות-אבל היי.חזרה לעניין.היום ה25!!היום בחודש שאני,את,ליז וקייט תמיד נפגשות למסיבת פיג'מות אצלי??ומה שאני חושבת זה שמה שאת בדיוק צריכה עכשיו זה מסיבת פיג'מות עם הרבה פופקורן.גלידה.ורובי מים-חייכתי מהרצון של אשלי לעזור לי,במיוחד כשנזכרתי בכל מסיבות הפיג'מות שלנו השנה
-את צודקת.אני דיי שכחתי,אבל עכשיו כשהזכרת את זה אני אשמח לבוא-ניקיתי את הדמעות האחרונות עם המפית
-אוקיי אז ניפגש אצלי.את יודעת מתי
-אוקיי
-ביי
-ביי.ניפגש-אמרתי והיא ניתקה
קמתי לאט מהמיטה,הולכת לחדר האמבטיה ושוטפת פנים ומצחצחת שיניים,ואז יורדת למטה לאכול.
-בוקר אמא-נכנסתי לסלון איפה שהיא ראתה טלוויזיה והתכופפתי לנשק אותה בלחי
-שלום סאנשיין
-את בסדר?צריכה משהו?
-אני בסדר.תודה סאנשיין.השאלה אם את בסדר.אתמול אחריי ש"קראת" ללואי שלא בא עלית לחדר בריצה ונעלת את עצמך-השפה שלי התחילה לרעוד ונשכתי אותה כדיי לא לבכות מול אמא שלי.
-לא..זה בסדר.הכל בסדר.אנחנו פשוט..נפרדתי ממנו-אמרתי בקול רועד ואז פרצתי בבכי
-דיי זה בסדר.הוא לא שווה את הדמעות שלך.אף אחד לא שווה אותם.מספיק.ששש.הכל בסדר-אמא שלי עודדה תוך כדיי שהיא מלטפת לי את הראש שהשענתי על הכתף שלה
-אני ..אה..בתי.אותו-ייבבתי בין הדמעות
-אז למה נפרדת ממנו?
-אני ..לא.יכולה..להגיד לך.זה...מסובך-דמעות ויבבה קטעו אותי בין כל מילה
-אוקיי.אני בטוחה שעשית בשכל אם נפרדת ממנו.את ילדה גדולה ואני בוטחת בך
לפתע נשמעה דפיקה בדלת.הסתכלנו אחת על השנייה מבולבלות
-את מחכה למישהו?-שאלתי מנגבת את הדמעות עם היד
-לא.ואת?
-לא-קמתי והלכתי לדלת,מציצה בעינית.
שיט.שכחתי שהוא אמור לחזור הביתה
-הו פאק-לחשתי.מהססת אם לפתוח
-עמית מה קרה?-אמא שלי הגיעה לדלת
הסתכלתי עלייה מפוחדת ובלעתי רוק בפחד.יובל דפק שוב ופתחתי לאט את הדלת.
-ששששלללללווו-הוא התחיל אבל אז עצר והפיל את התיק כשראה את אמא שלי
-מה לעזאזל-הוא לחש לעצמו
-תירגע-יריתי
-איך לעזאזל זה קרה?
-אל תגיד לעזאזל זה-התחלתי לדבר אבל אמא שלי קטעה אותי לפני שנתחיל לריב
-מכונית פגעה בי-היא אמרה בקול רועד
-מי הפאקינג בן זונה?-יובל התנפח וקימץ אגרופים
~שיט~חשבתי לעצמי כשנזכרתי מי "הפאקינג בן זונה"
-ל..לא יודעת-שיקרתי-פגע וברח-גמגמתי
-בן כלב-הוא עשה צעד אחורה וירק החוצה
-תירגע יובלי.זה בסדר-אמא שלי ניסתה לחייך והתקרב אליו קצת
שיחקתי בינתיים בשיער,עושה את עצמי לא מקשיבה
-זה לא בסדר!!זה פאקינג לא בסדר!!אני לא..סעמק.אני לא רציתי שתיפגעו!אני הייתי אמור להשגיח עלייכם!!כוסאמק.אם אבא היה פה...זין.ייקום מזדיין מה לא בסדר עם העולם הזה??!??-הוא התעצבן והלך לחדר שלו ליד המדרגות.הוא פתח את הדלת במכה
-מה זה?!??-הוא צרח
התקדמתי מהר אליו,תופסת ביד השרירית שלו
-תירגע.זה החדר של אמא עכשיו.היא לא יכולה...לעלות במדרגות-לחשתי כדיי שהיא לא תשמע
-אז איפה שלי???אני לא גר פה יותר????!-יריתי עליו מבט כאילו הוא חייזר שנפל מהשמיים
-אתה מוכן להירגע?!?החדר שלך בסך הכל למעלה במקום שלה!!!אף אחד לא גירש אותך מהבית הזה תירגע כבר!!!!!!-צרחתי עליו
-את צעקת עליי עכשיו?
היססתי מעט לפני שעניתי אבל אז שילבתי ידיים על החזה והתיישרתי
-כן.כן צעקתי עלייך.בדיוק כמו שאתה צעקת עליי ועל אמא לפני רגע!!
-אני לא צעקתי עלייכם !!
-אז מה זה היה??
-אני התעצבנתי על הבן זונה שדרס אותה...ו..ו...התעצבנתי על עצמי שלא הייתי פה כדיי לעזור!!מתי בדיוק זה קרה???
-בתחילת השבוע.רק אתמול היא חזרה הביתה.לא פיספסת הרבה ...
הוא נאנח ושיפשף את העורף כדיי להירגע ואז זרק את ידיו באוויר
-סליחה שצעקתי-הוא סיים ועלה לחדר
~so.......
איך היה הפרק (:?~
YOU ARE READING
Hell with you love-לואי טומלינסון
Hayran Kurguפאנפיק על לואי טומלינסון מוקדש לעמית <3