Hell with you love-לואי טומלינסון

אפילוג

-אבא..למה אמא עצובה?אני רוצה לחבק אותה כמו שהיא עושה כשאני עצוב-טומי מילמל בזמן שלואי כיסה אותו

-אתה יודע שאבא מאוד מאוד אוהב את אמא?

-כן

-אבא יטפל באמא,אתה יודע איך אתה יכול לעזור?-לואי ליטף את השיער הבלונדיני והחלק של טומי

-איך?

-אתה צריך להיות ילד טוב ולישון.אמא צריכה קצת שקט.אתה תוכל לעשות את זה?

-כן-טומי הינהן במרץ

-זה טוב.תודה חמוד-לואי התכופף לנשק את טומי ויצא מהחדר,יורד למטבח,איפה שעמית ישבה עם כוס מים ביד ובכתה

-הוא ישן?-היא מילמלה בין הדמעות

-הוא הולך להירדם בכמה דקות הקרובות-הוא התיישב ליידה וליטף לה את הגב

-זה טוב-היא משכה באף והתחילה שוב לבכות

-ששש זה בסדר-הוא התקרב יותר קרוב והרים את היד על הכתף,מעסה אותה בעדינות

-אני לא מבינה מה לא בסדר איתי.זה כבר פעם..ש..שנייה..שההריון נכשל..-היא גימגמה

-זה לא אשמתך.זה שתיינו.אולי מישהו רומז לנו שילד אחד זה מספיק

-אני רוצה שתיים לואי.אני מאוד אוהבת את טומי.אבל זה מרגיש לי כלכך חסר-היא העבירה את גב היד וניקתה את האיפור שנמרח ואז נשענה על הכתף שלו

-זה בסדר.הכל בסדר.כשיבוא הזמן לעוד ילד,זה יצליח.אנחנו גם תמיד יכולים לאמץ.יש הרבה יתומים

-אני רוצה ילד משלי.זה נשמע כלכך מגעיל ואנוכי אבל אני רוצה שלי-היא בכתה לתוך הכתף שלו

לואי לא יידע מה להגיד ופשוט הניח אצבע על הסנטר של עמית,מרים לאט ומנשק אותה בעדינות,עמית זרמה לתוך הנשיקה והעבירה את ידייה לצווארו,כעבור חצי דקה בערך נשמע בום קטן וצעדים,עמית התנתקה מהנשיקה ויצאה מהמטבח,רואה את טומי יורד בזהירות במדרגות,עם ידיים על המעקה,כמו שאבא לימד אותו,היא חייכה על התעוזה של הילד הקטן שלה

-טומי למה אתה לא ישן חמוד?

-את בסדר אמא?-הוא לבסוף הגיעה למדרגה האחרונה ורץ הכי מהר שיכל לאמא שלו,מחבק את הרגל שלה

-אני בסדר.אבל אתה צריך לישון-היא הרימה אותו והם עלו חזרה לחדר שלו.טומי לא יכול לישון עכשיותאמא עצובה והוא רוצה לעזור לה,לחבק אותה ולנשק לה את האף כדיי שהיא תצחק כמו שאמא עושה כשטומי עצוב או פצוע

-אמא מה קרה?-הוא שאל כשהיא השכיבה אותו חזרה במיטה ואמא התיישבה ליידו

-אמ..אתה מכיר את זה ..שאתה עושה טעות?כמו שאתה בונה מגדל קוביות,ואז שם קובייה אחת לא נכון והכל מתפרק?-טומי הינהן באיטיות

-אז אמא עשתה טעות.והיא קצת עצובה-טומי התיישב ומתח את ידיו אלייה ,היא התקרבה והוא חיבק אותה,תופח לה על הגב ואז מלטף.היא חייכה וגיחחה מעט על הבגרות הפתאומית שלו.

-אל תבכי-הוא לחש ונישק לה את הלחי

עמית חייכה וליטפה את השיער הנעים שלו,ואז דמעה קטנה זלגה על הלחי.אולי היא בעצם לא צריכה עוד ילד.יש לה אחד כלכך מדהים ונהדר.ויש לה בעל מושלם.יבוא יום וההריון יצליח,ולטומי יהיה אח קטן...או אחות...הם יציקו אחד לשני וטומי יעזור לו בשיעורים...הם ילכו מכות ואז ישחקו ביחד..אבל בינתיים...יש לה ילד אחד..והיא צריכה לדאוג רק לו.כי הוא כל עולמה.

אז זה חברים...הסוף הסופי ביותר....

תודה רבה רבה שקראתם.אני אוהבת אותכם(: