* *
גלי המים התרסקו על האבן שעלייה ישבנו,השמש שקעה לאט ואני ולואי אכלנו גלידה
-תגיד...ממתי אתה יודע לשיר ככה?- שאלתי,שמה את הביס האחרון של הקונוס בפה ומביאה את הבירכיים לחזה
-מה זאת אומרת...ככה..?-
-אתה יודע...כמו ששרת לי אתמול-חייכתי כשנזכרתי בשיר
-אמ...אני חושב ש..תמיד בערך..
-ולא עשית עם זה כלום?
-מה אני אמור לעשות?
-אני במקומך,אם היה לי קול של מלאך,הייתי מנסה להתפרסם איכשהו..נגיד..באקס פקטור
-רציני (?!)
-אהא-הנהנתי בחיוך
-אני אחשוב על זה...
לואי נשען לאחור,מייצב את עצמו על האבן עם הידיים מאחוריו
-מי זה נייל?-הוא שאל לפתע
-מה?-העמדתי פנים שלא שמעתי אותו ברור והסתכלתי עליו מאחוריי הכתף שלי.הוא התיישב חזרה כדיי לראות אותי ברור
-הבלונדיני שהיה אצלך בבית אתמול
-אההה-צחקתי קצת-הוא בן דוד שלי.הוא בא עם אמא שלו לבקר את אמא שלי בבית חולים ואז כשנהיה לו משעמם הוא בא אליי,הייתי שבורה ועצובה והוא הציע לי חברה,אז הכנו תה ,ו..סיפרתי לו הכל
-אה-הוא חייך-כבר חשבתי שבגדת בי
-קודם כל אני בחיים לא אבגוד בך,לא משנה כמה תעצבן או תפחיד אותי.ודבר שני,לא ממש היינו חברים
-חשבתי שבאותו יום בפארק,הסכמנו שאנחנו ביחד
-כן..אבל...אחר כך רצתי הביתה ואתה באת מסומם ורצית לזיין אותי...אני לא ממש בטוחה כמה "ביחד" היינו עד אתמול-עשיתי מרכאות באוויר
לואי לעס קצת את השפה שלו,חושב על זה
-אז עכשיו את בטוחה שאנחנו ביחד?-הוא שאל מהסס
הבנתי כמה לחוץ הוא ורק חייכתי,כעבור כמה שניות ,התכופפתי ונישקתי אותו בעדינות על השפתיים,
-כן-אמרתי בחיוך וזזתי חזרה אחורה
לואי חייך ונשען חזרה אחורה
השמש כבר הייתה קרובה לשקיעה מלאה והתחיל להיות חשוך
-אני חושב שכדאי שנתחיל לחזור-לואי אמר והנהנתי
הוא נעמד וירד בזהירות מהסלע,מיישר את עצמו על הסלע הבא שטיפה יותר נמוך,ומושיט לי את היד לתמיכה
ירדתי מהסלע ואמרתי תודה שקטה
דילגנו בזהירות בין הסלעים,עדיין מחזיקים ידיים,עד שהגענו לרצפת העץ של הנמל.
התחלנו ללכת והשמש שקעה לגמריי,ואוויר ים קר עבר בכל גופי וגרם לי לצמרמורת
-את רוצה מעיל?
-אני אהיה שמחה-חייכתי ללואי והוא הוריד את מעיל הג'ינס שלו וזרק אותו על הכתפיים שלי
עזבתי את היד שלו לשנייה והכנסתי את ידיי לתוך השרוולים,לואי שם את ידו על המתן שלי ואני שילבתי ידיים,מנסה לשמור על חום
* *
הנסיעה הביתה הייתה דיי ארוכה,דונקסטר יחסית קרובה לים אבל לא ממש...
כל הדרך שמענו שירים וצרחנו אותם,צחקנו ודיברנו על כל מיני דברים
-להוריד אותך בבית?-לואי שאל עם חצי חיוך
-יש לך תוכניות אחרות?
-חשבתי שאולי בא לך לקפוץ אליי
-אין לי בעיה.....אין מי שיגיד לי לא
-אז נוסעים אליי -לואי חייך ואז גם אני
שתקנו כמה דקות,ואז לואי פתח את הפה לומר משהו,חשב על זה ,סגר אותו,ואז שוב פתח
-א..מה..עם אבא שלך?איפה הוא?
-כנראה בארצות הברית.אולי באירופה.יש גם סיכוי שבסין ...
-מ..מה?-לואי קימט את המצח
-יאפ.אבא שלי איש עסקים.הוא בא הביתה אולי פעם בחודש ליום אחד
-וכשהוא לא נמצא,אתם לא מדברים?
-אין לו זמן בשביל זה . בשבילו,עבודה קודמת להכל.
הוא כל היום בפגישות וכשהוא חוזר לבית מלון ,הוא הולך לישון,ואם יש לו זמן פנוי הוא מנצל אותו ללהיות תקועה בלפטופ
-או..באסה..
-לא ממש.מאז שאני קטנה זה ככה,התרגלתי לחיות בלי אבא
-אז את כל החיים רק עם אמא שלך?
·ואח שלי·רציתי לענות אבל התחרטתי,לא רציתי לדבר על אח שלי
-א..אמ..ל...כן.כן.רק עם אמא שלי
המצח של לואי שוב התקמט בבלבול,אבל הוא עזב את הנושא והציע שנבקר את אמא שלי בבית החולים
-אין מה לעשות שם.היא שוכבת חצי מתה במיטה שלה,ודודה ,סבא וסבתא שלי בוכים מסביבה
-או..קיי....בחירה שלך...
* *
הגענו לדלת הכניסה,מבחוץ הבית נראה די חמוד,שתי קומות אבל עדיין קטן,עם חצר אחורית ועץ תפוחים גדול ויפה מלפניו.
לואי הניח את ידו על הידית והוריד אותה למטה,נכנסנו לבית ולואי הלך ישר למקרר,פותח את הדלת ומוציא .........
~המשך יבוא~
תודה לכל הקוראים(:
מקווה שהמספר ימשיך לעלות (;
