"אין ביטחון לאדם הגון מלבד באמונה בכל רוע אפשרי של אנשים שטניים."
שאר הערב הזדחל לתוך שעות הלילה המאוחרות. רוב הנערים התחלקו ביניהם לקבוצות של שניים או שלושה, יושבים צמוד ומתלחששים.
זואי רצתה ללכת. היא לא אהבה לחזור כה מאוחר הביתה, אבל מכיוון שהשיחה בין ברייאן לנטלי זרמה, לא רצתה להפריע להם ולצאת החנונית- זו שתמיד מבקשת לחזור מוקדם או מבטלת יציאה בכדי ללמוד. לפעמים היא תהתה איך בכלל נהיו החבורה המוזרה הזאת, אבל היא אהבה את זה.
ידיו של ברייאן לא הרפו ממנה לרגע מאז שהשלימו. הן היו כרוכות סביב מותניה, מלטפות ונוגעות, מבהירות שהיא שלו. אמבר זרקה לעברה מבט נוקב מיד לאחר שחזרו, אבל לא היה לה מה לומר. ברייאן היה המקום הבטוח שלה, קשה היה לעבור מזה כל כך מהר. אפילו כשמייק התגנב למחשבותיה כשלא רצתה בכך.
לקראת חצות, התרוממה אמבר על רגליה ומיד אחריה רקס. כל הערב השניים ישבו צמוד. היא הודיעה שהם זזים ויפגשו כבר מחר בבית הספר. זואי שמה לב למבט השורף שהיה לדונה בעיניים, היא מתה מקנאה עמוק בפנים, אבל נשארה דוממת כשצפתה בהם מתרחקים מהמקום בשילוב ידיים.
זואי צחקה בלב.
לאט לאט שאר הנערים גם הם החלו להתפזר, דבר שהקל על זואי כאבן שנגולה מעליה. הנוכחות של ברייאו כבר העיקה עליה והקרבה הזאת אל מול כולם גרמה לה לאי נוחות. לא שבעבר אלו לא היו מפגינים את אהבתם בקפיטריה או שבחצר בית הספר, אבל שעכשיו משהו ברכושניות שלו גרם לה לרעד.
ואז הרעד הפך לאמיתי כשצל הבליח בין שדרת החנויות שאל מול הפארק. תחילה הייתה בטוחה שזאת גרייס, שוב מנסה לתעתע במוחה ולשגע אותה עד שתתחנן לסיים את הכל. אך הצל היה גדול יותר, גברי ומהיר.
עינייה הצטמצמו עד כדי חריץ פצפון על מנת לתפוס את המהירות בה הוא נע.
קולו של ברייאן החזיר אותה למציאות בחדות. "זואי? את לא איתנו..."
וישר לאחר מכן הצחוק המתוק של נטלי חתך את האוויר. זואי מסובבת את ראשה ונועצת מבט חסר תוכן בנטלי, שישר משתתקת. היא לא הצליחה לסבול לאחרונה את ההתנהגות שלה, אבל התעלמה באלגנטיות. אבא היה אומר לה להפנות את הלחי השנייה, בדיוק כמו ישו. אבל לפעמים הלחי כה חבולה שהדבר נכנס ישר ללב כפגיון, ונטלי הייתה מומחית בלסובב אותו עד זוב דם אם רצתה.
"א-אני חושבת שאתחיל להתקדם לכיוון הבית." מלמלה זואי תחת אפה. הצל ההוא עוד רדף את מחשבותיה.
בריין כיווץ את גבותיו בתמיהה "טיפשונת, אני אסיע אותך."
"אין בזה צורך, אתה גר בצד השני בכלל."
"זה לא משנה-" הוא הסביר, "אני עם רכב, אלו רק עשר דקות, זה באמת כלום."
נטלי בחנה את השיחה בקפידה, את שפת הגוף של ברייאן, של זואי.
זואי העדיפה להתרחק מברייאן כדי לבחון את ההחלטה שלה לחזור לקשר הזה. פתאום ראתה אותו כתובעני מידי.
אבל היא אהבה אותו. אף על פי שהרים עליה יד והחטיף למייק. היא פשוט הפנתה את הלחי השנייה.
YOU ARE READING
Deal With The Devil | עסקה עם השטן
Paranormalזואי היא תלמידת תיכון אמריקאית רגילה; היא יוצאת עם הבחור השווה ביותר בבית הספר, יש לה מעגל חברים שכל אחד רק היה חולם עליו, יש לה משפחה אוהבת ואמונה גדולה. אך כאשר אחד מילדי השכבה שלה שם קץ לחיו, כל עולמה מתהפך בשנייה אחת. היא פוגשת את התגלמות הרוע ו...
