בפרק הקודם:
"שלום אדוני"-אמר פרקר ואבי חייך אליו.
"כמו תמיד טוב לראות אותך פרקר, תבקר אותי יותר"-אמר אבי בחיוך ופרקר הינהן.
_______________________________________
המשך נקודת מבט של סקוט
לפי מה שידוע לי פרקר היה העוזר האישי של אבי מאז גיל 19.
הם נורא הסתדרו והוא בטח בפרקר בגלל זה בסופו של דבר פרקר העוזר האישי שלי.
"כמובן אדוני"-הוסיף פרקר ואבי ביקש ממנו לשבת.
"למה באת?"-שאל אותי.
"אני טס לאוסטרליה"-הודעתי.
"בגללה?"-שאל מוריד את משקפיו.
הינהנתי קלות דופק את אצבעותיי בידית של הכיסא.
"מה אתה הולך לעשות?"
"עוד לא יודע, תשאיר את זה לי"-אמרתי והוא הינהן.
"תיהיה איתי בקשר, פרקר טס איתך נכון?"-שאל נשען על כיסאו ושוב הינהנתי.
"אוהב אותה?"-שאל לפתע ליבי נעצר.
אני אוהב אותה?
אני בעצמי לא כזה בטוח. מה עובר בראשי לעזאזל.
העברתי את ידי בשיערי בעצבים ונאנח.
"לא בטוח"
"הבנתי"-אמר מהנהן.
"תודיע לי מה המצב שם ותשמור על עצמך"-קבע והינהנתי.
"זזתי"-הודעתי לאחר שפרקר ואבי דיברו בינהם על הקזינו בלוס אנג׳לס.
"אל תשכח לרדת לאכול"-אמרתי קורץ לאבי וקם מהכיסא שלי.
הוא קם ביחד איתי צוחק.
"היא תהרוג אות.."-אבי לא הספיק לסיים את המשפט שלו כשאמא שלי פרצה למשרד שלו.
"מה קורה פה?!"-אמרה בכעס.
"היא עושה את זה תמיד?"-שאלתי את אבי מתכוון לכך שהיא מתפרצת ומפחידה אנשים.
"כל יום"-מילמל לידי וחייך לאימי.
"כמה אפשר לקרוא לך? אתה רוצה למות מרעב?"
"אני בא קייטי, אלוהיםםם אני בא"-אמר ואימי גילגלה עיניים.
"אמרתי לך שזה יעזור אם תתפרצי אליו ככה"-שמעתי את קולה של דודתי כשאימי יצאה מהדלת של המשרד.
"אני שומע אותך קיילי"-אמר אבי בצעקה והיא צחקה.
"זה לא מעניין אותי"-צעקה בחזרה וצחוק קטן יצא מפי.
"משוגעות"-מילמל אבי ויצאנו ממשרדו.
בחיים לא ראיתי את אבי כזה חוץ מהרגעים בו הוא נמצא בבית ליד אימי.
הוא שונה לגמריי, יותר רגוע.
פעם הוא אמר לי שהנוכחות של אימי לידו גורמת לו לשלווה.
לא הבנתי על מה דיבר, אז.
אבל רק אז, כי היום מצאתי אישה שגורמת לי לשלווה כזו בלב. אישה שניסה רק להתנקם בי.
***
הלילה הגיע ואת שאר היום מאז שהגעתי לאחוזתי מהוריי, בליתי במשרדי.
ניסיתי לא לחשוב עליה יותר מדי.
ידעתי שאראה אותה בעוד כמה שעות וזה שיגע אותי. אני מתחיל להתעצבן ולא מצליח להירגע.
לא בטוח שאשלוט על המעשים שליי.
"בוס"-דיבר אחד משומריי דרך האוזנייה ישר למכשיר קשר שהיה אצלי במשרד.
"דבר"-פקדתי עליו.
"המטוס מוכן"-אמר ולקחתי נשימה עמוקה.
"אני בא"-אמרתי מכבה את השיחה במכשיר וקם מהכיסא.
לקחתי את הדברים שלי שנחו על השולחן ויצאתי.
יצאתי מהדלת של האחוזה וחושך שורר היה בחוץ.
האור היחיד שהיה זה מהפנסים שעמדו בגינתי.
רוח קרירה נשפה וקיררה אותי אז לבשתי את הקפוצ׳ון על ראשי.
נכנסתי לרכב שלי, נוסע לשדה תעופה ומשם אליה.
_______________________________________
איך?
#תספרו לי איך מתקדם הסיפור לדעתכם.
מה אוהבים ומה לא.
זה נורא חשוב לי.
#תחסכו את המילים שהפרק קצר כי ככה כולם.
בחירה אישית שלי וזו הסיבה למה עולים מלא פרקים ובפחות מחודש עלו כמעט 40 פרקים.
#אזזז ספרו לייי את דעתכם על הסיפור!! גם דברים שלא באים לכם בעין.
YOU ARE READING
My trouble- הצרה שלי
Romansaסיפור המשך ל "גיבור שלי- my hero" "אתה לא תיגע בי"-צעקה בקולי קולות. "אתה לא תעז"-המשיכה לצעוק עלי. "תנסי אותי אנסטסיה, רק תנסי"-אמרתי בקול צרוד, נוקשה וחד. בקול שידעתי שיעביר בכל גופה צמרמורת. "בבקשה סקוט, תשחרר אותי" *** תראו לי מישהו שיהיה מרוצה...
