My trouble- הצרה שלי

my trouble-part 49

בפרק הקודם:
חלמתי על זה בלילות בעודי ילדה וכאב שזה לא התגשם והתאהבתי.

העברתי את ידי בשיערי ונכנסתי למקלחת.

נותנת לכל מחשבותיי להישתף יחד עם המים.

_______________________________________

המשך נקודת מבט של אנסטסיה
יצאתי מהמקלחת כשמגבת מלופפת סביב גופי ועוד אחת סביב ראשי.

"גבירתי?"-נשמע תיקתוק בדלת.

"כן"

"האוכל עוד שעה יהיה מוכן, תרצי שאעלה לך אותו לפה או שתרדי?"-שאלה לינה בחיוך חם.

"תודה לינה, אני ארד"-אמרתי והיא הינהנה יוצאת מחדרי.

"לינה"-קראתי לה לפני שהספיקה לסגור את הדלת.

"כן גבירתי"

"יש פה מקום יפה שאוכל להיות בו לבד?"שאלתי מורידה את המגבת מראשי.

"כן גבירתי, יש פה חוף ים מהממם שרואים ממנו את השקיעה, תרצי אני אראה לך אותו"-אמרה והינהנתי בחיוך.

אני צריכה להיות לבד, להירגע מהכל ולחפש פיתרון לכל מה שנכנסתי אליו.

"תודה"

לינה סגרה את הדלת והתקדמתי לארון מוציאה ממנו שמלה.

נעלתי כפכפים וסירקתי את שיערי לאחור, מניחה לו להתייבש בטבעיות.

***

"לינה?"-קראתי לה כשירדתי למטה.

"כן"-אמרה יוצאת מהמטבח, מתקדמת לכיווני.

"תוכלי להראות לי את החוף?"-שאלתי בקול עדין.

בזמן האחרון אין לי אפילו כוח לדבר.

היא הינהנה והובילה אותי לחצר האחורית של הבית.

יצאנו לחצר ובגדר היתה דלת מעץ בדיוק כמו הגדר.

היא פתחה אותה והובילה אותי בשביל, דרך העצים ביער למקום הכי יפה שראיתי בחיי.

"וואו"- נדהמתי עד כמה המקום יפה.

"כן, מהמם פה"-אמרה לינה עומדת לידי.

"אני אשאיר אותך לבד"-הוסיפה והינהנתי.

לינה הסתובבה והשאירה אותי לבד במקום היפה הזה.

התקדמתי בין העצים, ישר לכיוון הים.

לא היו אנשים בסביבה, הרגשתי כל כך טוב לבד במקום הזה.

התישבתי על החול, נותנת רק לקולות של הים והציפורים לחדור לראשי.

המחשבות על סקוט הגיעו במהרה.

נקשרתי אליו יותר מדי, אפשר להגיד שאני אוהבת אותו.

אוהבת כל כך ורוצה שהוא יהיה שלי.

אבל, זה לא אפשרי הוא בטח שונא אותי עכשיו אחרי שגילה מי אני, בטח ינסה להרוג אותי.

הוא בטח כל כך נגעל ממני ומהנשיקות שלנו.

"אמאלה!!!"-צעקתי תופסת בראשי.

לא יכולתי כבר עם המחשבות האלו.

_______________________________________
איך?

פרק קצר לכבוד הסופ"ש.
שיהיה לכולם לילה שקט, אוהבת 💓