הדלת לחדר של הוסוק נפרצה בחוזקה על ידי הדמות המתנשפת שלך, את היית מותשת מריצה בעקבים גבוהים לחדר הרחוק של הוסוק שאפילו לא נמצא באותו אזור בארמון כמו שלך, אבל זה לא עצר אותך ושמצאת אותו בסופו של דבר, הדבר הראשון שראית הוא את דמותו של הוסוק עומד במרפסת של חדרו ונראה כאילו הוא משוחח עם מישהו.
נפלא, עכשיו את צריכה לנסות לשכנע את הוסוק לגרש את האורח שלו, לא כאילו היה לך אכפת ממש מנימוסים באותו זמן.
"הוסוק?" את פנית אליו שהגעת לפתח הדלת המרפסת.
הוסוק שהיה מבוהל , קפץ במקום ושם את ידו על החזה שלו, ליד הלב. "ש/פ! הבהלת אותי!" הוא נזף בך אבל את רק הוצאת צחקוק מביך ופנית לאורח שלו, היית מאוד מופתעת לראות את פרצופו של מין יונגי, זה היה נראה כאילו הוא היה קצת יותר מלא חיים מהפעם האחרונה שראית אותו אבל עדיין לא הבנת למה הוא בחדר של אח שלך, לא היה קשר בדרך כלל בין שתי הערים שכל אחת מהגברים מייצג, אמת היא שאפילו הן די שנאו אחת את השנייה. 'טוב אולי הוא לוקח את ההוראות של אבא להתחבר לאנשים פה מאוד ברצינות' המחשבה עברה בראשך אבל מיד עברת לדברים חשובים יותר
"לורד יונגי, אם אני יכולה לבקש ממך לעזוב אותי ואת אחי, אני פשוט צריכה לדבר איתי על משהו בפרטיות." ניסית לפנות אליו עם כל הקסם האישי והנימוסים שלך שאותם למדתם בשיעורים שלך, לפחות הם שימושיים עכשיו.
"אה,כן כמובן." יונגי קד קידה חלשה ומיהר לצאת מהחדר, יכולת לראות את פרוצו המעט מאוכז של אחיך אבל ברגע שנטרקה הדלת הראשית לחדר הוא סובב את ראשו אליך ונתן לך מלוא תשומת הלב,"מה קרה?" שאל בדאגה.
"יש לנו בעיה, ג'ון ג'ונגקוק הגיע לארמון." הצבת את הבעיה ישר מולו בתקווה שיבין, לא היה לך כוח להוציא את כל הסיפור עכשיו אך לרוע מזלך הוסוק לא הגיב משהו חוץ מתדהמה מעטה שלורד בוסאן מגיע לבקר את המלך שאיתו הוא במלחמה ולא הבין למה את ניגשת אליו עם המידע הזה, הרי הוא גם ככה הי לומד את זה בקרוב.
"אתה לא זוכר מה קרה ביני ולבינו שהוא בא לראות את אבא?" ניסית להזכיר להוסוק בטון מעוצבן, איך הוא יכל לשכוח? וכנראה שזה עבד די מהר כי הפנים שלו נראו כאילו כל החיים שלו נשאבו מפניו. עיניים היו נפתחו וסנטרו נפל. "אוי לא." הוא הוציא.
"אוי כן."גיחכת בכאילו והובלת את הוסוק בחזרה לחדרו, את לא יכולת לעשות את השיחה על זאת על עקבים, במיוחד אחרי שרצת עליהם במשך זמן מכובד, וגם לא בחוץ, היה חם מדי היום והשמלות שלו לא הקלו עלייך.
"מה אני הולכת לעשות הוסוק?" יבבת בזמן שהתיישבת על הספה שלו, מהר מאוד הוא תיישב לידך וחיבק אותך,"אין לך מה לדאוג," הוא אישר לך,"אני לא ארשה שמועות עליך פה."
"אבל השמועות האלה יצאו בסופו של דבר, הוסוק, אנחנו ניהלנו רומן!"
את היית מאוהבת בג'ון ג'ונגקוק מהרגע הראשון שראית אותו בזמן שביקר את אבא שלך בביתכם, הוא היה כמו נסיך מושלם,בן גילך, יפה, מצחיק, אמיץ ורומנטי. הוא הפריז עליך את הקסם האישי שלו וזה עבד,היית לגמרי בעננים בשבילו ובשביל חיוך הארנב מפיל השמלות שלו. בנוסף לכל זה, הוא הגיע כמה שבועות אחרי השיחה המפחידה שלך עם אביך לגבי נישואים, את חשבת שזה היה גורל. הוא בא להציל אותך על הסוס הלבן שלו מאביך המכור להצעות נישואים ובריתות.
הייתם בורחים מהאחוזה בימים הסופרים שבילה באחוזה שלכם, טיילתם ביערות והסתובבתם בשוק בסתר, אחרי שגנבתם כמה בגדי איכרים מחדר הכביסה שלך המשרתים באחוזה, לא בדיוק אצילי. הוא הראה לך עולם שמעולם לא הכרת, עולם מלא בסקרנות, אומץ ומעט שובבנות, הוא אפילו נתן לך כמה שיעורים בחץ וקשת, וכל זה בארבעה ימים של אהבה תמימה, אולי תמימה מדי לטעמך היום.
כמעט התעלפת שהוא הציע לך להתחתן איתו,קפצת לזרעותיו וחלקתם את הנשיקה הראשונה של שניכם, את סיפרת לו את כל סודות ליבך, אפילו את הגעגועים אך הקנאה שלך לאחותך הבכורה אבל הכל קרס שהוא ניסה לשכנע את אביך להסכים לאיחוד, התברר שלשניהם היה רצונות שונים.
אביך חשב שג'ונגקוק רצה לחבר כוחות עם משפחת ג'ונג ומשפחת פארק כדי להילחם במורדים ולכן הגיע לביקור במחוז החזק הקרוב ביותר שיכל. לעומת זאת ג'ונגקוק חשב על זה שהוא רוצה ברית כדי להילחם במורדים בבוסאן אבל בשום פנים ואופן לא לחבור למלך, כנראה זה לא בכבוד שלו. הוא ניסה לשכנע את אביך למרוד במלך, משהו שידעת שאביך בחיים לא יעשה.
את היית שבורת לב ברגע שהוא עזב, והמילים האחרונות שלו אלייך היו, "אני אחזור."
והוא באמת חזר, אבל זה לא מה שאת רוצה עכשיו, את התבגרת, אפילו אם זו רק שנה. השנה הזאת לימדה אותך על מקומך ועל החובות שלך אבל גם איך את יכולה לעשות את זה בדרך שלך, וכרגע החובה שלך היא להתחתן עם ג'ימין ולא אם אף אחד אחר, את לא תיפלי ללורד בוסאן עוד פעם.
"גם אם ניהלתם רומן, זה שייך לעבר, לכולם יש אהבה טיפשית פעם בחיים," הוסוק ניסה להרגיע אותך,"גם לי." הוא לחש לעצמו אבל עדיין שמעת את זה אך החלטת להתעלם מזה.
"מה אני עושה אם אני רואה אותו?"
"תיסברי לו את המצב, ולא משנה מה את לא נישארת איתו לבד." הוא הרגיע אותך כל הלילה, ואת עדיין לא הצלחת לישון שחזרת לחדרך מרוב הלחץ שישב על ליבך.
---
אני ממש מצטערת שאני לא מעלה באופן רציף, אין לי ממש תירוצים למה חח, אבל לא לדאוג! יש לי עוד לפחות 4 פרקים שרק מחכים לצאת וצריכים לעבור עריכות.
אגבבב! אני אבצע עריכות לכמה מהפרקים שכבר פורסמו אבל לא יהיו שינויים לעלילה^^.
אני אשמח אם תכתבו לי מה אתם חושבים על חלקים בפרק, זה ממש כיף לקרוא את התגובות האלה.
YOU ARE READING
מלכתי - פארק ג'ימין
Fiksi Penggemar"איך את בבוקר זה, מלכתי?" "עוד כמה זמן אתה הולך להמשיך עם זה?" "עד סוף ימיי." --- את, בת אצולה שצריכה למלא את תפקידה ולהינשא. ג'ימין, מלך צעיר שצריך יורשים. אמרתי מספיק לא?
