°תודה° צ'אנגליקס [✔]

10

נקודת מבט אף אחד

אחרי חודשיים

פליקס שמר על רגשותיו לעצמו בזמן שגר איתם. הוא מעולם לא רצה לשבור קשר כזה. אף פעם בחיים שלו. הקשר שלהם היה יקר בעיניו מעולם לא היו לו חברים אמיתיים, רק מזיופים שהותירו אותו לבד אחרי שהתחיל לעבור בריונות. הם ישבו בפארק, כל תשעתם, היה יום יפה ושמשי, ואף אחד מהם לא רצה לבזבז אותו בפנים. אז הם יצאו. הם העבירו את הזמן ושיחקו כמה משחקים שהיו מהאהובים על פליקס, ואכלו. כלומר פליקס אכל את הרוב. הם עשו את רוב זה עד שהתחיל לרדת גשם. הם ניסו לארוז הכל במהירות. שערותיהם כבר נהיו רטובות, פליקס העיף מבט מהיר בצ'אנגבין, איך אני יכול להסתיר את הרגשות שלי עכשיו? שנייה אחת לאחר שפליקס הסיט את מבטו, צ'אנגבין הביט בו, איך יכול להיות שמשהו בן 18 יכול להראות טוב כל כך? עד מהרה נפרדו כולם. שלושת הבנים הגיעו הביתה והתיישבו רועדים. צ'אן ייבש את עצמו, כמו אדם אחראי. צ'אן התחיל לזמזם כמה שירים אקראיים, בעוד פליקס וצ'אנגבין, עדיין רטובים מן הגשם, ישבו על הספה ודיברו. "האוכל מוכן ילדים!" צ'אן צעק, פליקס במהרה התיישב על יד השולחן, כאשר צ'אנגבין הלך אחריו. צ'אן הניח את האוכל על השולחן. הם התחילו לאכול, פליקס מעט מפנה את פניו מהחריפות. זה טעים נכון ? צ'אן שאל בפה מלא, צ'אן ופליקס הנהנו בהסכמה.