הוצאתי אותו מחיי , הוא חלק נפרד ממני עכשיו .
לא מגיע לו מקום בלב שלי אף פעם לא הגיע כנראה
זהו . נגמרו הדמעות נגמרו הלילות שחנשים עם חברות כדי להוציא אותך מהלב שלי בניסיונות כושלים .
נגמר הבכי עלייך יא אפס .
זה נגמר . כי בכיתי לא מעט כעסתי הרבה ונשברתי .
ותוך כדי שנשברתי היו כל כך הרבה רסיסים סביבי כאלו שלא הצלחתי לדרוך על השביל להמשיך הלאה .
להסביר את הכאב שלי במילים אני לעולם לא אצליח אבל אני כן יכולה לסכם את זה באהבה -
אהבה יכולה להיות מרסקת , כואבת , עצובה , מצחיקה , מאושרת וכל זה מסתכם במילה אחת , אהבה .
היא תבוא משום מקום בזמן שבכלל לא נהיה מוכנים לה מתי שזה לא יהיה הזמן ולא המקום לרצות אותה בכלל . זו אהבה .
ועם הבכי והדמעות יום אחד הסתכלתי על עצמי במראה והבנתי שאתה פשוט לא שווה את זה
אז קמתי ולאט לאט אספתי כל רסיס ורסיס שנשבר ממני
אתה לא הולך לקחת לי את השמחת חיים בכזאת קלות . אני לא הולכת לבכות כיאילו מישהו מת ממש לא .
אני הולכת להיות מי שהייתי לפניך . ואהיה גם אחריך .
