•הפוך•

~פרק 9~ כי את

{בבגד הים הכחול זאת קנדל, ובבגד הים הכתום זאת קלואי.}
״מצטער לאכזב״ שמעתי את קולו של טיילר?
הסתובבתי, וזה אכן היה הוא.
״מה?״ שאלתי בקרות
״מה זאת אומרת מה״ הוא שאל בתמימות מעצבנתת ״מה טיילר? למה באת?״
שאלתי בקור ובנוקשות רבה ״למה את מתנהגת כמו כלבה״ הוא אמר ותוך שנייה קיבל ממני סטירה מצלצלת, תפסתי בסנטרו בחוזקה ואמרתי ״עוד פעם אחת שאתה תדבר אליי או עליי בחוסר כבוד, אתה תכיר את האדמה מבפנים אני מובנת!?״ אמרתי בקור ועצבים, והוא רק הנהן פחד שגם עיוור היה יכול לראות! פחדןןן, אבל, יש לו את כל הסיבות לפחד! שיחררתי אותו והלכתי לחדר איפור שיש לי בסמוך לחדר.
יש לי בתוך החדר כמה דלתות, שמובילות לכמה חדרים שונים.
יש לי דלת לחדר אמבטיה ושירותים,
יש לי דלת לחדר איפור,
יש לי דלת לחדר ארונות,
וכמובן את הדלת של הכניסה ויציאה מהחדר.
כשנכנסתי שמתי לב שהוא לא בא, ואחרי דקה בערך שמעתי את דלת הבית נסגרת.
שמתי מסקרה עמידה במים, סירקתי את שיערי וחזרתי לחדר שלי.

(מעבר זמן: כשהם היו כבר ביםםם)
בידיוק הגענו לים, אני קלואי וליאם. חיכו לנו שם כמה חברים, כלומר לא ממש חברים אלה אנשים שאני מכירה, אבל שון ולואי היו שם. הורדתי לבגד ים, וכשהורדתי לבגד הים שליה קנתה נזכרתי בליה.
״איפה ליה?״ שאלתי את שון אחרי שחיבקנו את כולם וישבנו על מגבות בחול.
שון יש בצד שמאל שלי, ליאם בצד ימין שלי וקלואי נכנסה לים. ״מאיפה אני יודע מה אני אבא שלה?!״ אמר שון בעצבים
״הייי מה יש״ שאלתי ברכות, כי אני מתהה על שון ולא הבנתי מה קרהה!! הוא וליה מושלמים אחד לשנייה. למרות שהם מתכחשים לזה, ואומרים שהם רק חברים הכי טובים. פחח הצחיקו. ״כלום, עזבי.״
״נושיייי מה יששש״ אמרתי וחיבקתי אותו,
ולפתע הרגשתי טיפה נוזלת לי על הכתף. ומיד התנתקתי מהחיבוק, והסתכלתי לו בעיניים כדי לאשר את מחשבותיי. וכן הוא הזיל דמעה!!! לקחתי אותו מהר משם, והלכתי לכיוון מבודד. ״היי מה יש לך נסיך קטן?״ שאלתי בהכי רוך שיכלתי
״היא..היא שונאת אותי״ הוא אמר בלחש ובעצב ״מי? ליה?״ שאלתי ״כן ליה״ הוא אישר ״מה פתאוםםם, חיים שלי, היא מתה עלייךךך״ אמרתי וליטפתי את גבו.
״כן? היא מתה עליי? היא עד כדי כך מתה עליי שהיא מתנשקת איתי, ואחרי כמה דקות היא מתנשקת עם מישהו מול הפרצוף שלי, ואז היא אומרת לי שהנשיקה שלנו הייתה סתם!?!?״ הוא אמר בעצבים ובעצב ״מההה היא עשתה מההההה״ שאלתי בהלם וליטפתי את פניו. שון ילד מדהיםם! באמתתת! אני לא יכולה להבין איך היא פגעה בו ככה! טיפשה!!! עם כמה שאני מאוהבת בה, היא פשוט יצאה כלבה מגעילה בקטע הזה!!
״טוב יאללה קוםםם!!״ פקדתי עליו והוא התסתכל עליי במבט של ׳בחייאת רבאק עזבי אותי׳ ״יאללה שוןן לקום!!״ אמרתי ומשכתי בידו והוא קם. התחלתי לרוץ מהר כשהוא נגרר אחרי בכוח כי אני מושכת אותו. לאט לאט אני מרפה את אחיזתי, ואנחנו ממשיכים לרוץ פשוט רצים בלי מטרה! ״את המלכה שלי את יודעת את זה?״ אמר לי שון וחיבק אותי כשהגענו למקום בו כל החבורה שלנו נמצאים. ״תמיד פה בשבילך!״ אמרתי והחזרתי חיבוק. ״טוב יפה שלי אני הולך לשחות קצת, בלי בלגן.״ הוא אמר וצחקקנו מעט הוא הביא לי נשיקה בלחי והלך לשחות, ואני בינתיים חזרתי לחבורה שלנו, ונחשו את מי ראיתי. את טיילר, ועם זה לא מספיק גרוע, לידו ראיתי את רפאל, אחד מהחיילים במאפייה שלנו. רפאל מאוהב בי מאז שהכרנו, הוא חמוד והכל אבל לא הטעם שלי..
הוא וטיילר דיברו, וראו שהם היו עצבניים. לא ייחסתי לזה חשיבות והלכתי לשבת ליד קלואי שחזרה מהים, וכנראה שממזמן כי היא הייתה יבשה לחלוטין, ושיערה היה יבש למחצה. ״קנדי בואי איתי להצטלם״ היא ביקשה לאחר כמה דקות שדיברנו.
״בואי, תקשיבי יש מקום מושלםם להצטלם בו, אבנים כאלה מזכיר את החופים בתיאלנד.״ אמרתי בהתלהבות ״וואייי מושלםםםםםם״ קלואי צווחההה כשהגענו לשם, ואיך לא נחשו מי מצלם אותנו?! רפאללל זה מה שחסר לי!!....
אחרי כמה תמונות, חזרנו למקום ובחרתי תמונה והעליתי לאינסטגרם. אחרי מאיתתת השנייה הופיעו מיליוןן התראות של לייקים ותגובות אז השתקתי את הטלפון.
״פיגי בואי איתי לקנות ארטיק״ אמרתי לקלואי ״בואי״ היא החזירה לי, והלכנו לקנות.
כשחזרנו, ראינו מעגל של אנשים, שבאמצע טיילר ורפאל הולכים מכות כמו חיות.
ושוב התעוררו בי עצבים על כך שמישהו נוגע בטיילר! אני אפילו לא יודעת למההה!!!! וזה משגע אותייי...
תוך שניות העפתי את רפאל והטחתי בו אגרופים ובעיטות! ״פעם אחרונה שאתה מתקרב אליו. מובן?!״ אמרתי בקור הוא הנהן בפחד והלכתי לטיילר, לראות מה איתו.
״על מה המכות האלה היו?״ שאלתי אותו והוא השפיל מעט את ראשו וענה ״עלייך״ הוא אמר בקצרה ״מה?, מזאת אומרת עליי?״ שאלתי בבלבול ״עלייך, עלייך. הוא התחיל להתלהב מזה שצילם אותך ואת קלואי, ואמר בהתלהבות שאת רוצה אותו וכך התחלנו לריב״ אמר בעצבים עוד ממקודם ״אתה שם לב שבזמן האחרון הלכת בגללי מכות פעמיים כן?!״ אמרתי בליווי צחקוק קטן
״כן, שמתי לב״ הוא אמר וגיכח וגומה יפה נגלתה לעיניי, סרקתי את כל כולו, והוא סרק אותי. אחרי דקה או שתיים של שקט, ״למה״ שאלתי בלחש.
״מה למה?״ הוא שאל מבולבל מעט
״למה אתה רב בגללי מכות״ שאלתי
״כי את..................

וואווו העניניים מתחילים טיפה להתחמםםםם
מקווה שאתם/ן אוהבים/ות את הסיפור לבינתיים🙏🏼❤️