•הפוך•

~פרק 5~ ליאם

{בתמונה זה ליאם}

״היי קנדל״ טיילר אמר בחשש בגלל מה שקרה ממש לפני כמה שעות.
״היי לך״ אמרתי בקצרה עוברת אותו, ואומרת שלום לכל החברים שלי.           ״טוב חברים, מי בא איתי לשתותתת״ שאל שון בהתרגשות, ״אממ אני אבוא״ אמרה ליה בביישנות, והיא הסמיקה מעט שון נתן לה יד והם הלכו אל עבר הבר. ממש סיפור מהאגדות, את האמת תמיד בין שון לליה הייתה את הקרבה הזאת אז התרגלנו.
״לולי בואי לשתות איתי״ קלואי אמרה לי וניסתה לגבור על הרעש של המועדון.
״אני באה לילי, אבל את לא שותה הרבה״ אמרתי לה בדאגה כי היא משתכרת מהררר.
״טוב אמאאאא״ קלואי אמרה בציניות ורצינות ביחד. ״שלום לכן נסיכות, מה בשבילכן״ שאל הברמן בפלירטוט ״ארבעה שוטים של וויסקי חמוציות״ אמרתי באדישות ״מיד מגיע״ אמר הברמן בחיוך, ״שיהיה לך ברור רק, שלושה שוטים בשבילי, אחד בשבילך.״ אמרתי לקלואי בחדות ״מההה לא פייריייי״ אמרה בתינוקיות ״החיים לא פיירים״ אמרתי לה בליווי צחוק קטן השוטים הגיעו ממזמן.קלואי הלכה לרקוד, ואני נופלת על הבר כבר שעה. ״שוט אחרון להיום״ אמר הברמן במעט דאגה כי שתיתי כבר חצי בר. ״מה אתה אוומררר, למה מי אתה שתחליט לקנדל סמית כמה לשתות?!?״ אמרתי בתקיפות ״סליחה ל-לא ידעתי שזו א-את״ הברמן אמר בחשש ״תמזוג כבררר״ ציוותי, והוא מזג לי עוד שני שוטים. שתיתי אותם במהירות, והלכתי לעבר החבורה. ״מה את שרוטה קנדל את נראית מחוקההה״ אמר לי ליאם בדאגה ״לעעעעע הכל בסדררר״ אמרתי שיכורה
״קנדל בואי רגע״ טיילר קרא לי ומשך אותי לצד ״למה שתית כל כך הרבה ולמה את לבושה כל כך חשוף״ הוא שאל ספק רגוע ספק עצבני. הוווו אדוני אתה עצבני?!? ״לא חושבת שזה עינייך מה שאני עושה, ואיך אני מתלבשת!״ אמרתי בתקיפות ״קנדללל תסתכלי על עצמך כל החזה שלך בחוץ והישבן היפה והגדול שלך נראה לעיניי כולם, את יושבת על הבר כבר שעה ומרוקנת אותו, מה נסגר?!״ טיילר אמר טיפה בצעקה ורק עכשיו קלטתי מה אמר ״אתה חושב שיש לי תחת גדול ויפה״ שאלתי אותו מחורמנת מהמילים שלו ״ברור קנדל, את יפה ברמות ויש לך גוף פצצה שאלוהים ישב ושירטט אותו שנים. את מיוחדת.״ הוא אמר ואני חזרתי מיד למבטי הקפוא כשנזכרתי במה שאמר לפני כמה שעות בביתי ״אהההה אז פיתאום אני כבר לא גברית, מפחידה, ומאיימת!?״ שאלתי בנוקשות ״אני לא חושב או חשבתי ככה, את חייבת להבין את זה. אני לא חושב ככה אבל זאת התדמית שלך. את ייצרת לעצמך תדמית של מפחידה, ומאיימת.״ הוא אמר בחשש שאני לא אתפרץ עליו שוב, ״התדמית הזאת מעולה בשבילי, תראה כמה היא עוזרת לי, אתה חושב שבלי התדמית הזאת איתן היה מתנהג כמו כלבלב ועוזב אותך?״ שאלתי ספק אמרתי לו ״את צודקת אב...״ בא להמשיך אבל קטעתי אותו ״שום אבל! התדמית הזאת היא כנראה מה שאני, היא עוזרת לי וככה טוב לי. הייתי נחמדה אלייך כי אתה חדש ורציתי שתשלב פה כי אתה נראה ילד סבבה וזהו פה זה נגמר כאן הסתיימה תקופת הנחמדות של קנדל. זה מובן?!״ אמרתי בצעקה אדישה וקרה והוא רק התסכל עליי בשוק מהמצב שהגענו אליו ובפחד. ״אני שאלתי משהו. זה מובן?!״ שאלתי שוב ״כ-כ-ן כן קנדל״ הוא אמר במגמגום מהיר ״יופי משוחרר״ אמרתי והוא חזר במהירות לאיפה שישבנו.
אחרי כמה שניות חזרתי גם אני ״היי מאמי הכל בסדר״ שאל לואי ״כן טוב יאללה אני חותכת ביי״ אמרתי ויצאתי במהירות ״היי הכל בסדר איתך את נראית לא משהו״ ליאם רץ אחריי ליציאה ושאל ״אני בסדר ליאם ביי הלכתי״ ״היי נו מה קורה איתך״ הוא שאל ״כלוםם כלום לא קורה איתי ליאם תשחרר ממני לפני שאתה מקבל כדור לתוך הלב״ אמרתי בכעס ״איכס אני לא מאמין שאמרת אז זה עכשיו קנדל פשוט איכס״ הוא אמר באכזבה והרגשתי את הכעס מבעבע בתוכי התקדמתי אליו והרמתי אותו מהחולצה ״מה אמרת״ צעקתי עליו ״את לא מתביישת? את לא מתביישת לעשות לי את זה? לי! לבן אדם היחיד שהיה איתך מהרגע שנולדת ועד עכשיי ליחיד שהיה איתך תמיד! עליי את מאיימת?!״ הוא אמר בכעס משולב באכזבה וישר ניערתי את ראשי ושחררתי אותו והרקנתי את ראשי ״את מגעילה אותי קנדל״ הוא ירק לאוויר וחזר למועדון נכנסתי מהר ללמבורגיני האדומה שלי למרות שאני שיכורה אני עדיין נוהגת פצצה הגעתי תוך שניות לביתי ועליתי לחדרי מהר איך שהדלת של דלתי נסגרה פרצתי בבכי מר בכי על כך שפגעתי בו פגעתי בבן אדם שהכי חשוב לי בעולם פגעתי ב-ליאם.....